top of page
גמצוץ בגינה
גמצוץ בגינה

גמצוץ בגינה

איה גורדון נוי

לא תמיד אני נוטה לסמוך על פעוטות כמבקרי ספרות; לעתים קרובות ההנאה שלהם מספר קשורה יותר בחוויית הקִרבה הנעימה עם המספרת או המספר, שבחיקם הם יושבים בשעת הקריאה, ופחות באיכותו האובייקטיבית של הספר המאויר. אבל כשאפרוח בן שלוש פלוס מבקש לקרוא שוב ושוב את "גמצוץ בגינה" כבר אחרי הפעם הראשונה, וחוזר ומעדיף אותו בכל פעם שהוא מגיע אל סבא, למרות מבחר הספרים הגדול שעומד שם לרשותו – נו, יש המלצה טובה יותר מזו? אני לא מכירה.

מה זה בכלל גמצוץ? זה נשמע כמו שם שהומצא במיוחד לכבוד הסיפור, אבל הפלא ופלא – זה שם אמיתי של פטרייה אמיתית (הגמצוץ המאויר אף מציג לראווה פתק עם מידע מדעי על עצמו, לטובת הקוראים הבוגרים) ובן השלוש נהנה מאוד להגות אותו, כי הוא מצחיק וחמוד (ואילו באנגלית קוראים לו סתם Morchella!). על מה הספר? ילדה בשם פיץ מטפחת באהבה את גינת הירק שלה ("מנכשת עשבים, עודרת,/ טומנת זרעים ומשקה,/ אם יש נבט שלא מרגיש טוב, היא נותנת לו נשיקה") ויום אחד מופיע בגינתה אורח לא פורח וגם לא רצוי, ובכלל די מוזר למראה, וזה מעצבן אותה. היא מנסה להזיז את הגמצוץ ממקומו, אך לשווא, עד שהיא מתרגלת אליו והוא הופך לחלק מחייה – ואז הוא פתאום נעלם כלעומת שבא! כן, ככה זה בחיים: הדבר הזה שאת רוצה לסלק מחייך, בסוף תתגעגעי אליו כשהוא ילך. וככה קורה גם בספר. אבל הנה ספוילר מנחם: גמצוצים טבעם להיעלם ולחזור, כפי שמסביר לה הזחל, ובכפולה האחרונה פיץ "חזרה לגומה/ וכתבה בטוש זוהר:/ גמצוץ, תחזור מהר".

ומה הסבטקסט? או! זה מה שיפה בספרים כאלה, שאם הם ממש טובים, כל אחד מוצא בהם סבטקסט משלו. לפעמים אפילו היוצרת לא יודעת מהו, וזה גם לא חשוב – הילד או הילדה שהספר מדבר אליהם מקבלים בדיוק את שיקוי הקסם שהם זקוקים לו. מבחינת האפרוח המשפחתי, מאוד ייתכן שה"גמצוץ" הפרטי שלו הוא אחיו הקטן, שנולד לפני 9 חודשים ושינה לו לגמרי את הגינה הנפשית שהוא מטפח בחיק המשפחה, ולמישהו אחר הגמצוץ עשוי להיות משהו אחר לגמרי, ובכל מקרה – מדובר ביכולת להסתגל לשינויים בחיים. על הדרך לומדים פה לא מעט על גן הירק, מתגלגלים מצחוק פה ושם ונהנים מאיורים נפלאים ביותר של המחברת בשיטת קולאז' ייחודית (אני שבויה שלה מאז איוריה ל"בדיוק כמו שרציתי" מאת אלינוער קלר ונעמה פלג, ספר נהדר שרבים שואלים אותו איך להשיגו אחרי שפעם המלצתי עליו, אך אזל כליל מהשוק, וגם ל"נונה קוראת מחשבות" המשובח של אורית גידלי) וברגע שגומרים לקרוא מתחשק מיד להתחיל שוב, כדי שגמצוץ באמת יחזור מהר. הטקסט מחורז בחן וכתוב בעברית יפהפייה, כשגם המלים ה"גבוהות" ברורות לגמרי מהקונטקסט, והזאטוט שלנו לא נזקק לשום הסבר. ספר מושלם לבני 3–6 (21 עמ', ערכה: נרי אלומה), כעת בהנחה באתר ההוצאה.

ספריית פועלים

bottom of page