קוף תינוק בלש פרטי

והעלילה? חמש תעלומות, ברובן סביב גניבות מסתוריות ודי משעשעות, שגיבורנו קוֹף-תינוק פותר חיש קל (לא לפני שהצליח ברוב עמל ללבוש מכנסיים) – בעוד שהקורא הממוצע, קל וחומר ילד, אם לא העמיק להתבונן באיורים העמוסים ברמזים למומחי טריוויה ויודעי ח"ן, לא יבין איך הקופיף הגיע לפתרון עד שיקרא את הפרק האחרון, "מפתח למשרדו של קוף-תינוק", ובו פתרונות לרמזים המשתנים התלויים על קירות משרדו של הבלש הקט – יצירות אמנות ידועות, מפות ופוסטרים של דמויות מפורסמות, צילומים של רגעים היסטוריים ועוד – בפונט קטן וכמעט לא מנוקד. זה לא נראה כמו טקסט לילדי גן. אז למי הספר הזה מיועד ל$%#@?? מרוב שלא הבנתי, הנחתי את הספר בצד זמן רב, עד שהגיע לא מכבר לידיה של נעם בת השש וחצי, ילדת חינוך ביתי מאושרת (היא וחבריה בקושי הושפעו מתיזוזי הקורונה, אם בכלל), שלומדת לקרוא ממש בימים אלה – והיא קפצה עליו כמוצאת שלל רב. "תראי," הכריזה בהתרגשות, "קראתי בספר הזה לגמרי לבדי עד עמוד 30!" רק אז ראיתי בגב הספר שהוא מיועד לראשית קריאה. אהה!