האוויר שאנחנו נושכים
האוויר שאנחנו נושכים

האוויר שאנחנו נושכים

רזי לוינס

לא אבזבז את זמנכם בניסיון לתאר על מה הספר, וגם לא כדאי לכם לקרוא את גב הכריכה. למה לכם? זה לא יסביר לכם דבר על הספר עצמו, שמזמין אתכם להרפתקת קריאה מסוג אחר – מקורי, נועז, סקסי ושונה מכל מה שאני לפחות קראתי לאחרונה. אז למה לא לקפוץ פנימה בעיניים קשורות? במיוחד שזה לא כואב, להפך: הספר קריא ומרתק להפליא.

מבחן "המתלהבת" לספרי קריאה מוכר לעוקבים שלי: אני מתחילה לקרוא ארבעה-חמישה ספרים במקביל, חלקם נושרים די מהר, נשארים שניים-שלושה ובדרך כלל אחד מהם מנצח ואיתו אני נשארת עד הסוף (המר או המתוק). אז הפעם זה קרה לי עם הספר של רזי לוינס, שם שלא הכרתי עד כה ואלמלא גיליתיו כתסריטאי מצליח ב-IMDB, הייתי חושדת שהוא פיקטיבי. קראתי במקביל לו שני ספרים חדשים של סופרים מוכרים, שפתיחתם די שבתה את לבי, אבל היחיד שחזרתי אליו בכפייתיות בכל רגע פנוי היה דווקא "האוויר שאנחנו נושכים". ואם שמו של הספר מעורר סקרנות, זה המקום לציין שהתוכן מסקרן ומושך הרבה יותר. אה, ויש שם גם המון סמים, מכל הסוגים. ניכר שהמחבר יודע על מה הוא כותב. נסו ותיהנו :)

באתר "עברית" אפשר לקרוא פרק ראשון ולקנות עותק דיגיטלי, ובאתר ההוצאה הספר עולה 50 שקל. אני התלהבתי. נראה אתכם.

אפיק ספרות ישראלית