קוטן בוטן

תראו למשל איך מתחיל הסיפור הזה. בקריאה הראשונה תהיתי לרגע שמא דילגנו בטעות על הדף הראשון, כי (אם לא שמים לב שהציירת התחילה את הסיפור בציור הכריכה והמשיכה בפורזץ, ושתלה עוד המון הפתעות מרנינות בדרך), נדמה כאילו הסיפור מתחיל מהאמצע, ודווקא משום כך הפתיחה הזאת מרגשת בכל פעם מחדש:
"כְּדֵי סֶדֶק/" (כן, אלה המלים הראשונות בסיפור!) "אֶפְרָת/ אֶת הַדֶּלֶת פּוֹתַחַת לְאַט/ וְנִזְהֶרֶת/ פֶּן יַחְמוֹק פְּנִימָה הֶחָתוּל הַמְּנֻמָּר/ בְּעֶצֶם, שֶׁכְּלָל לֹא יִקְרַב אֶל הַבַּיִת/ כְּלוֹמַר/ הוּא חָמוּד, הֶחָתוּל, וְאָהוּב/ וְלָרוֹב הוּא מוּזְמָן בְּשִׂמְחָה.../" – בציור רואים ברקע את אפרת הקטנה בפתח הדלת (הפתוחה כדי סדק) ובחזית את החתול המנומר, בגבו למצלמה, וכעת הופכים דף – "אַךְ הַיּוֹם, בְּחַדְרָהּ –/ פּוֹחֵד עַד בְּלִי דַּי/ בְּקוּפְסָה יְשָׁנָה,/ מְבוֹהָל בַּפִּנָּה/ פּוֹעֵר מַקּוֹר/ רוֹעֵד מִקּוֹר –/ גּוּר דְּרוֹרִים גּוֹזָלִי, מְמוֹרָט,/ מְצַפֶּה מִן הַבֹּקֶר/ שֶׁאֶפְרָת תָּשׁוּב מִן הַגַּן/ וְתִתֵּן לוֹ/ אֵגֶל שֶׁל מַיִם/ וּפַת". ראיתם מה זה?