שירים טחובים לילדים רטובים

אולי כבר קראתם ושמעתם על רומן אייזנברג (לפי ויקיפדיה, "הכוכב הבלתי-מעורער בנוף השירה המחתרתית בישראל"), אבל בשבילי זאת היתה הפתעה מוחלטת – ואהבה ממבט ראשון. ראשית, עד היום טרם נתקלתי בשירה שכתובה בישראלית מדוברת כל-כך קיצונית (ועוד מנוקדת "להכעיס", כפי שמבהיר המשורר בהמשך ההקדשות: "לאורי קינברג הגאון שניקד ואני חירבתי אחריו לשם האומנות והפיגור-שכל") ועם זאת כל-כך נהדרת ואפילו מוקפדת. שנית, בעיניי הכתיבה שלו היא שירה אמיתית יותר מזו המקובלת ומהוללת בימינו – אותם שירים שיכולים באותה מידה להיות מכתבים (או פוסטים) אינטימיים, יפים או שנונים, שמביעים תובנות ומחשבות מעניינות או רגשות נוגעים ללב, רק בשורות קצרות ולכן זו שירה, למה לא. אבל נערות ונערים שיקראו את הספר הזה יקבלו ממנו לדעתי יותר חינוך לשירה ויותר השראה יצירתית מכל שיעור ספרות ממוצע בבית הספר.