אבל הלילה עוד צעיר
ליאת אלקיים
ספר הביכורים של ליאת אלקיים (החתומה על המדור המצולם הנחמד בירכתי מוסף הארץ, "טיסות יוצאות/נכנסות") הוא יוצא-דופן מכמה בחינות. שלושת חלקיו עוסקים אמנם בגיבורה אחת ומסודרים בסדר כרונולוגי, אבל הם שונים זה מזה כמעט בַּכּל (ובקול), כאילו נכתבו מפי שלוש נשים שונות: כַּלָה בירח דבש (ב"דבש" – הקצר מכולם, כי כמה דבש כבר אפשר ללקק), אם טרייה בפגייה (ב"מכונת היונקים", האינטנסיבי מכולם, כמתבקש) וצעירה קרייריסטית במועדון לילה פרוע, על סף בגידה בבעלה ("קלאב לאב לימבו", המוגש כמעין משחק הרפתקה אינטראקטיבי, שכּן הגיבורה עובדת בגיימינג), שמזמינה את הקוראת שוב ושוב לבחור בין שניים-שלושה כיווני עלילה אפשריים ומפנה אותה למקום המתאים בספר.
כמו קולה, גם כינוייה של הגיבורה מתחלפים בין החלקים: החל ב"היא" הסתמי של הכּלה בחלק א', שהופכת בחלק ב' – בהתאם לרישומה כאם בפגייה – ל"שניידר, אמה של" (או סתם שניידר), ועד לפיצול קולה של המספרת בחלק ג' ל"את", שאליה ועליה היא מדברת, ל"אני" ו"אנחנו" ולבסוף ל"אניאת" המאחד בפרק המסיים, כשהמשפטים מזגזגים בחופשיות ובחינניות בין גוף ראשון לשני. בחלק זה, האחרון, דברים גם ממש קורים, כלומר יש אקשן – מוזיקה וריקודים, רכילות, סמים, מיניות וכמעט זיון, והוא ללא ספק עסיסי מכולם בהיותו שיכור ופרוע לא פחות מהמספרת. ואת כל השאר תוכלו לקרוא בצילום גב הספר.
האם התלהבתי? קודם כל, עובדה שקראתי עד הסוף, מה שלא קורה לי אם אני לא מתחברת לספר ישר על ההתחלה. שנית, הגיבורה רחוקה ממני שנות אור בכל שלושת מצביה, ואם החזקתי מעמד לצדה אפילו בפגייה, סימן שהיא סקרנה אותי כהוגן. שלישית, יש בכתיבתה של אלקיים משהו מקורי, שונה וחדש, שלא נתקלתי בו עד כה, וקשה לי להגדיר מהו, ולכן אני אומרת – שווה לכן לבדוק (ערכה: נועה מנהיים, 364 עמ'). וכאן אפשר לקרוא את הפרק הראשון ולרכוש עותק דיגיטלי או מודפס בהנחה.
כנרת, זמורה