בישמה גונבת את הגבול
ציפור פרומקין
אומרים שגבולות זה דבר חשוב, ומי שיש לו גבולות שומר עליהם מכל משמר, אז כנראה מדובר בדבר יקר. ואם זה דבר יקר – מן הסתם יש מי שרוצה לגנוב אותו, נכון? או! כך חשבה גם בישמה, הלא היא המכשפה הספרותית החמודה בעולם, מזל לבית ביש. ולכן היא גונבת אותו, וזה כנראה הדבר השני הכי חכם שאפשר לעשות עם גבול, כי בסוף הספר מתברר (לא, זה לא באמת ספוילר! כי בספרים של ציפור פרומקין הדרך חשובה לא פחות מהמטרה, ואולי יותר) שהדבר הכי חכם שכדאי לעשות עם גבולות שמפרידים בין דברים זה לבטל אותם. תודו שידעתם את זה, אבל שכחתם.
כשרוצים להמליץ על ספר של ציפור פרומקין, הכי חשוב לציין שהוא מאת ציפור פרומקין – וזה אמור להספיק, כי זאת כבר ערובה לספר חכם, מצחיק, פרוע, שובב ומלא רמזים ורפרורים ליודעי ח"ן, כאלה שלא הייתי מנחשת שסופרת צעירה כמו פרומקין שוחה בהם. לכן את הספר הזה – וגם את קודמיו (ובמיוחד את "הספרייה הניידת ממריאה") אני עומדת לתת היום לאמא שלי, שבטח תתמוגג מהם בטירוף. בכלל, שם התואר הכי מתאים לספרים של פרומקין הוא "מרנין", והם למעשה תרופה בדוקה נגד מצב-רוח רע: הם פשוט מדביקים אותך במצב-רוח משועשע ושובבי כזה, שכל העניינים בתוך הראש שלך מעדיפים להפסיק לקטר ולפצוח מיד במחול קטן וצוהל.
בכל מקרה, זהו ספר המשך ל"ארוחת מלכים" המופתי (שבו בישמה מתקינה ארוחה שהמרכיבים שלה הם, ובכן, מלכים, בעזרת המטאטא המעופף שלה, שיש לו אישיות מלבבת משלו, ושק הפלא הגמיש להפליא שלה), אבל אפשר ליהנות ממנו גם בלי לקרוא את הקודם בסדרה (אם כי סתם חבל). אין טעם לספר פה את העלילה, כי כל עמוד מצחיק ומפתיע יותר מקודמו, וכאמור, הדרך חשובה יותר מהמטרה, ומי אני שאקלקל לכם אותה? מומלץ בהתלהבות רבתי לבני 12-7 ומעלה-מעלה-מעלה (200 עמ' בכריכה קשה, ערכה: לי עברון, ציירה להפליא: לירון כהן, כעת רק 45 שקל באתר ההוצאה)
צילי