הנס אוריאן: סיפורו של מסע מסביב לעולם
ליזה טצנר
אם נבדוק בציבור מי מכיר את הספר "הנס אוריאן", רוב המשיבים בחיוב יהיו בוודאי ישישים מופלגים בני 70 ומעלה, וגם הם יוכלו כנראה להתכנס די ברווחה בסלון ממוצע אחד. אני למשל הכרתי את הספר (שנכתב ב-1929) רק כי בילדותי פתחה אמא שלי בביתנו בנוף-ים ספרייה לרווחת ילדי השכונה, ובה מיטב ספרי הילדים שהוריי הכירו, ותולעת הספרים הקטנה שהייתי אז חרשה את כולם בשקדנות. הנס אוריאן היה גיבור ילדות שלנו, כמו פצפונת, נילס, גילגי ואמיל, ומסעו המופלא של הנס ברחבי העולם כדי "להביא לחם" לאמו החולה על גבו של ארנב מעופף (בתרגום הישן: ארנבת ושמה פזיזה), שאוזניו מתפרקות והופכות לפרופלור – על כל ההרפתקאות המדהימות שהוא צובר בדרך עם חבריו החדשים קיגזגזוק, היתום האסקימוסי, וילד-התפנוקים ביל, בנו של תעשיין נשק, המשוגרים יחד איתו יום אחד מתוך תותח כמו פגזים ישר עד אפריקה, ועם המסרים החברתיים, האנושיים והפוליטיים השזורים בעלילה בשום שכל ובטוב טעם – שבו את לב קוראיו (המעטים מדי).
אלא שהתרגום הראשון של יצחק בן-חוה התיישן מאוד, והספר הנהדר היה בוודאי יורד לתהום הנשייה יחד עם אחרוני קוראיו, אלמלא קם הצדיק דודיק הלפרין, האביר הספרותי שהקים את הנס הקטן לתחייה, דאג לו לתרגום חדש ומעולה של טלי קונס והוציא אותו במו עצמו, ערוך לתפארת. מי שעוקב אחר הבלוג המרתק של הצייר והמאייר דני קרמן זוכר אולי את הפוסטים שהקדיש לספר שאהב כל-כך בילדותו, וביניהם קטע מרחיב לב ודעת שכתב חברו הטוב הצייר אבנר כץ (האהבה ל"הנס אוריאן" היתה הדבק שחיבר ביניהם, לדבריו) על הקשר המופלא שלו לספר שהשפיע כל כך על חייו הצעירים; למרבה השמחה, הקטע הזה כלול בסוף הספר, לצד קטע מאלף שכתב קרמן על המאייר בוריס אנגלושב.
חיפשתי לצטט לכם קטע קצר לדוגמה, שאולי ידגים לכם את הקסם של הכתוב, אבל שום קטע לא ימחיש לכם את העונג הטמון במעקב אחר העלילה המפותלת והמדהימה (במובן המקורי של המלה). כפי שסיפר כץ בזכרונותיו, מורתו ימימה נהגה לקרוא את הספר בהמשכים יום-יום לילדי כיתה ג' בקיבוץ רמת רחל, אך מלחמת השחרור קטעה את המנהג לפני שהגיעו לסוף הסיפור; בינתיים הקיבוץ נהרס, המורה ימימה נעלמה מחייהם, ועברו יותר מ-20 שנה עד שכץ מצא את הספר בחנות ספרים ישנה ברח' מונטיפיורי, והעוול תוקן. איזה מזל שכעת יוכלו גם הדורות הבאים להתענג עליו! אני בוודאי מתכוונת להקריא אותו לזאטוטי המשפחה, שבימים אלה הולכים ומתקרבים לגיל המתאים, עד שילמדו לקרוא ללא ניקוד, וגם לכם כדאי. לבני 7 עד 12 ומעלה מעלה, 25 שקל ב"סיפור חוזר" וב"רובינזון ספרים", ועוד פרטים באתר של דודיק הלפרין, "סבאוהב" (ר' להלן).
עצמית