דברים שאין

בעמוד האחרון כדאי לסרוק את הברקוד ולהיכנס לאתר המלווה את הספר, כדי להמשיך להתרשם מרוח הדברים של אולמן ומעבודותיו – למשל מהבּוֹרות שלו, ככתוב שם: "הדבר שהכי חשוב למיכה בבור הוא מה שאין בו! כשחושבים על זה, בור הוא דבר די מוזר ומיוחד. אפשר להסתכל עליו ואפשר להיכנס לתוכו, אבל אי אפשר לנגוע בו, להחזיק אותו או להזיז אותו. יש סיפור מצחיק מאד על בור שמיכה מאד אוהב, שכתבו חיים חפר ודן בן אמוץ. מסופר בו על ילד שקוראים לו סְמוֹך, שהוא ואבא שלו ניסו להעביר בור מראשון לציון לירושלים. הם העמיסו את הבור על משאית ויצאו לדרך, אבל בעליות של הכביש לירושלים הבור נפל מהמשאית – ואז המשאית נפלה לבור" (וכאן מומלץ לדמיין את הסיפור לפרטי פרטיו יחד עם הילדים ולצחוק מכל הלב). באתר מוצגים פסלים שעשויים מאוויר, משמיים, מצל ומזיכרון, כי "בהרבה מהעבודות של מיכה, הדבר החשוב ביותר הוא משהו שאי אפשר לנגוע בו; משהו שאין, אבל בכל זאת הוא נמצא". כל זה נהדר ומעורר השראה, ולו אני עדיין ילדה, ספר כזה היה מעודד אותי לנסות להיות אמנית בעצמי. הספר מופץ גם בספריית פיג'מה, וכעת בחצי מחיר באתר ההוצאה (24 עמ', ערכה: דבורה בושרי, לבני 4–9).