יושקה
יושקה

יושקה

גרא גינזבורג

תשמעו סיפור. בשבוע שעבר נסעה בתי הבכורה במונית בגוש דן ואיכשהו התפתחה לה שיחה עם הנהג, שהתברר כאדם רבגוני ומעניין שהוא בכלל מהנדס תוכנה וגם מורה ליוגה, וגם סופר ומשורר, ואף כתב ספר ילדים! כאן נזקפו אוזניה של הבת והיא ביקשה פרטים, ובמקרה היה לנהג עותק במונית והוא נתן לה, והנה – הפלא ופלא! ספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד! פתחה בתי את הספר (ומדובר בקוראת בררנית ואנינת טעם פי אלף ממני), והנה – הפלא ופלא! ספר טוב, ואפילו מצוין!

וכך הגיע הספר לידי, ופתחתי אותו, ומעמוד לעמוד הלך החיוך שלי והתרחב, כמעט כמו אצל יושקה באיורים המקסימים של לוסי אלקיויטי. הוא יצא ב-2011, עוד לפני הולדת "המתלהבת", ולכן לא הספקתי להכיר אותו, אבל אף פעם לא מאוחר להתלהב מסיפור טוב – בעיקר כזה שכתוב בפשטות מרנינה, בעברית טבעית וביתית שכל זאטוט יבין, תענוג לעין ולאוזן. יושקה הוא בן שלוש, ומה הוא הכי אוהב? "אולי קורנפלקס? לא./ אולי תפוחי אדמה? לא!/ אולי דייסה? לא ולא!/ לא תנחשו./ מכל הדברים בעולם,/ יושקה/ אוהב/ מ-ל-פ-פון מ-קו-לף". וכל מה שאמא שלו מציעה לו לאכול, הוא לא רוצה. אמא המודאגת לוקחת אותו לרופא, ואחר כך לעוד עשרה רופאים, וכולם אומרים: "מה הבעיה? הילד לגמרי בריא!"

במשך ימים על ימים ממשיך יושקה לאכול רק מלפפונים ולהגיד "אבל אני בסדר, אמא", אלא שאמא לא משתכנעת, ואז בא אבא לעזרה, ולא אספר לכם מה הוא עשה, רק ארמוז שאבא של יושקה הוא מלך הקוּלים, והפתרון שלו הוא שיא הקוּליות, והורים לסרבני אכילה מוזמנים לקבל ממנו השראה. ונכון שכמה אמהות בסביבתי שקראו את הספר קצת נעלבו מכך שדווקא אמו הנחמדה של יושקה מוצגת כדאגנית עד חרדתית, בעוד שאבא שלו פועל בקור רוח ובתבונה; אבל אני אומרת – נו, ככה זה במשפחה של יושקה, מה לעשות? תחשבו כמה ירקות נפגעו מזה שיושקה אכל רק מלפפונים!!! לבני 2–5 פלוס מינוס (24 עמ', ערכה: יונה טפר), כעת בהנחה יפה באתר ההוצאה

הקיבוץ המאוחד