סבא מסתיר הכל עם הגב

ב"סבא מסתיר הכל עם הגב" מצטרף הקורא לילד המספר, שסבא שלו מרכיב אותו על אופניו יומיום בדרך מהגן הביתה. כשהילד מסתכל הצידה, הוא רואה כל מיני דברים שחולפים על פניו, אבל כשהוא מסתכל קדימה - הוא רואה רק גב. גב אהוב, עם מעיל משובץ בריח של סבא, אבל מה בדיוק קורה מאחוריו? כשהילד מסתכל למעלה הוא רואה שמים ועננים - כאן, במהלך עיצובי גאוני, צריך לסובב את הספר ולקרוא אותו מהצד, כדי לקבל את אפקט הגובה - וכשהוא מסתכל למטה, הוא רואה "את המדרכה עוברת מתחתינו/ ואת הרגליים של סבא מסובבות את הפדלים במהירות./ יש לו סנדלים ישנים ומתפוררים/ ואצבעות רגליים ישנות ומתפוררות,/ סימן כחול על רגל שמאל/ ומכנסיים עם המון כתמים./ סבתא תמיד אומרת שהוא צריך לזרוק אותם,/ וסבא תמיד עונה: 'עוד כמה ימים.'" האם צריך הוכחה טובה מזו ש-Nevo Ziv יודע לכתוב מתוך נפש של ילד? אז כן, הכתיבה פשוט נפלאה. והיא גם מחורזת בדיוק במידה - חרוזים בכל מקום שמתבקש, ומדי פעם בלי חרוזים בכלל, וזה יוצא טבעי ואמין ופשוט ומקסים, כאילו באמת הילד הקטן מספר הכל בעצמו, והלב של הקורא הבוגר פשוט נמעך מרוב מתיקות, והקורא הקטן מאמין לכל מלה. ו-Shahar Kober - איזה צייר! איזה ציורים נ-ה-ד-ר-י-ם! וליודעי קרוא כדאי להצטייד בזכוכית מגדלת כדי למקסם את ההנאה, כי קובּר הכניס באיורים המון רמזים וסודות קטנים, החל ממספרי הרישוי של המכוניות (המורכבים מתאריכים וממספרי טלפון), דרך שמות מצחיקים של חנויות ועסקים (ראיתם חנות בשם "גלידה טובה"? חפשו איפה מסתתרים "קוקו" ו"אה-אה", ונסו לפענח איזה מין וטרינר הוא בעל האוטו הלבן), ועד למראות עירוניים משובבי לב, שכדי לראותם היטב צריך לסובב או להפוך את הספר. כרוכבת אופניים מושבעת, ששינעה באלף הקודם שתי ילדות קטנות (כל אחת לחוד בתורה) על אופניים ברחבי תל-אביב, הספר הזה קרוב ללבי במיוחד, אבל גם אתם תתאהבו בו, אין מצב שלא.