מלים, איפה אתן?

נדמה לי שזהו ספר על רָעָב – רעב נואש לאהבה, שמתלכד אצל הגיבור המספר עם רעב נואש לאמת. אבל הציר היחיד שבו הרעב הזה מתבטא כאן אינו אהבת גבר ואשה (זהירות, ספוילר) אלא אהבת גבר לגבר – מה שנעדר משום מה לחלוטין מהשיח עליו במדיה, לפחות ככל שראיתי. לא מצאתי ברחבי הרשת או בכריכה האחורית שום אזכור למה שרוחש כאן מתחת לעלילה ומת לפרוץ החוצה. ולא רק אצל המספר, אלא גם אצל אבא שלו, כולל אינטימיות אימהית מפתיעה ואוהבת בסוף מצד הבן אל אביו הגוסס. אין שום תיאור של אינטימיות אוהבת בין איש לאשה, מלבד פור-פליי אלים ואובססיבי של דגדוגים ומכות מצד אביו לאמו. רק אושיית הספרות מיה סלע ("מה שכרוך") העזה לזרוק פצצה כשכתבה על כך פוסט תוהה בפייסבוק ועוררה תגובות המומות, כועסות ומכחישות, כאילו האשימה את הסופר עצמו במשכב זכר בפומבי. אבל הלו, להתעלם מהפן ההומוסקסואלי המפתיע ברפרטואר הספרותי של גרוסמן זה כמו לדבר על "כיפה אדומה" בלי להזכיר את הזאב. ואין לכך בהכרח שום קשר לחייו הפרטיים של הסופר (ומה זה חשוב בכלל?).