צליל וצמריר

אבל הבה נחזור לסיפור העדין והיפהפה הזה, שמצליח להעביר טונות של רגש בלי טיפה של רגשנות. "הסוס צריך להיות קטן מספיק כדי להיכנס למעלית!" מבינה צליל, ומיד יוצאת לחפש לה פוני. לא אגלה לכם איך ואיפה היא מוצאת את צמריר, וגם לא איזה מין בעל-חיים הוא – את זה תוכלו לראות בציורים – אבל כשהיא מביאה אותו הביתה, אמא שלה אומרת שעליה "להחזיר אותו למקום שממנו הוא בא". מזל שאמא מסכימה להשאיר אותו עוד קצת, כי פתאום נשמע רעש מלמטה ומתברר שהאריק המעצבן הזה נפל ונפצע, ואז מוכיח צמריר שהוא פוני לכל דבר, וצליל מוכיחה שיש לה תושייה מצוינת וגם לב רחב, והסוף כל כך יפה ומרגש, שלא בא לי לקלקל לכם ולגלות – תצטרכו לקרוא אותו בעצמכם. ספר מקסים, מקורי ורב-רבדים, כתוב ומתורגם להפליא (מגרמנית: חנה לבנת, 62 עמ', מנוקד) שיפתח את הראש להורים ולילדים בני 8-5.