אנחנו לא בקונצנזוס
אביהו רונן
התמזל מזלי להיוולד בדור שחווה פה הכי הרבה מהפכות, מלחמות ומהפכים, והתבגר כמעט יד ביד עם המדינה: יַלדוּת בשלהי שנות ה-50, נעורים בסוף הסיקסטיז, עם כל תופעות הלוואי, והתבגרות לתוך תקופה פוליטית סוערת. לכן היה לי מפתיע ומרגש לפתוח את הספר הזה, על העשור הראשון בתולדותיו של קיבוץ כרם שלום – ולגלות בין הדפים את עלומיי האבודים, עם סיפורים ישנים שאני מכירה וסיפורים חדשים שלא הכרתי (או לא זכרתי) על חברים ותיקים, שגם מציצים אליי שם מכמה תצלומים בשחור לבן, ודרישות שלום מכמה דמויות בולטות שליוו אותנו, השפיעו עלינו והשאירו חותם על התקופה. איזה ספר, איזו חתיכת היסטוריה, איזה תיעוד מסעיר של פיסה מנעורי הארץ הזאת, מנעוריו של הדור שלי!
אני מודה – קראתי בעיון בעיקר את הפרקים הראשונים, על גרעין "שלום" (וממשיכו "אבשלום") של חבריי מימי התיכון ועד היום – נימי ז"ל, אריק, עמי, אבי לוי, שפרה שליט, איריס מור ז"ל, עיתוני המחתרת נעשוש וגעשוש, הישיבות אצל דן בן אמוץ, וקצת על ימיו הראשונים של הקיבוץ, שהספקתי לבקר בו את חבריי כמה פעמים – ועל השאר רפרפתי; אבל התרשמתי שמדובר בחתיכת מסמך רציני, עצוב וחשוב, לכל מי שמתעניין במה שקורה כאן גם מעבר למעגל המצומצם של חייו, שמתוכו נסחבנו לאחרונה כולנו בציצית ראשנו. המחבּר עוד הספיק להוסיף לו דף אחרון של פרידה מהקיבוץ אחרי אסון 7 באוקטובר, ולאחרונה התבשרנו שכרם שלום אכן עובר דירה ומתרחק מקו הגבול.
כותב הספר, אביהו רונן, היה ממקימי הקיבוץ וחי בו עם משפחתו 11 שנים, אך הקשר העמוק שלו ושל חבריו למקום מעולם לא נפרם. כפי שכתב בהקדמה, "סיפור כרם שלום עוסק אמנם בקורותיו של קיבוץ אחד בלבד, אך ככזה הוא משקף את נסיון הדור הצעיר ליצור תנועת התעוררות בחברה הקיבוצית, את הזרמים החברתים והפוליטיים שאפיינו את השמאל החדש בישראל, ולא פחות מכך את חוויות המלחמות (ההתשה, יום הכיפורים), שאת צלקותיהן נושא דור זה עד היום, ואת המאבק לשלום". באתר ההוצאה ובאתר "עברית" אפשר לקרוא את הדפים הראשונים – כולל אלגיה עצובה, המסתיימת במלים "אם היה חטא שחטאנו, אנו, אנשי כרם שלום הישנה, הוא לא היה חטא הידידות עם שכנינו הערבים והבדואים, ואף לא חטא המאבק על דמות החברה והמדינה. חֶטְאֵנו היה שלא נשארנו שם, בקיבוץ, שלא השכלנו לבנות קונצנזוס חדש, שאינו דרך הכוח אלא דרך האדם" (416 עמ', ערכה: גבריאלה אביגור-רותם). כעת בהנחה באתר ההוצאה.
דביר