אריה ושמו אנה
מאיה שלייפר
לפעמים ספר לפעוטות הוא ממש נס קטן. וזה לא מפתיע, כי ספר מעולה לפעוטות הוא כמו שירה טובה: כמוה, הוא מבקש למסור מקסימום תוכן במינימום מלים, וכשמדובר בפעוטות אלה גם המלים הפשוטות והישירות ביותר, וכשהספר באמת טוב, הוא מעורר רגש בלבבות – גם של הפעוטות המקשיבים וגם של המבוגרים המקריאים. וזה בדיוק מה שקורה בספר הזה: הוא מספר על נס קטן שקרה לילדה קטנה, והוא בעצמו נס קטן, כי הוא מאוד-מאוד מרגש.
אנה לא אהבה ללכת לגן. המון פעמים היה לה לא נעים בגן, כי הציקו לה. אבל אז היא פגשה אריה, שאמר לה שגם היא בעצמה אריה, ואף אחד לא יכול להציק לאריות. וכשאנה אמרה שהיא לא אריה, האריה הסביר לה: "את כן, את פשוט עוד לא יודעת את זה" – משפט שכל ילד יכול להבין. אז אנה מנסה ללמוד להיות אריה, ולפעמים העניינים קצת יוצאים משליטה, עד שהגננות אפילו קוראות לאמא של אנה שתבוא לקחת אותה הביתה. אחר כך אנה די מתלבטת אם באמת טוב לה להיות אריה או לא, והספר מלווה אותה בהתלבטות בצורה הכי פשוטה וברורה וישירה שיש, כזאת שכל פעוט יכול להבין, ואז הוא מראה לנו איך – ללא מאמץ, ללא התכוונות, רק מתוך התחברות של אנה לעצמה, למי שהיא, בתהליך הדרגתי יפהפה – הבעיה מתפוגגת ונעלמת. יא אללה איזה ספר נהדר.
וכל הנהדָרוּת הזאת היא שילוב מופלא של תובנות לילדים ולהורים באמצעות טקסט ואיורים יוצאים מן הכלל, טעוני רגש והבעה וכנות נדירה, פרי כישרון גדול של הסופרת והמאיירת מאיה שלייפר (וכנראה גם של עריכה נבונה של יעל גובר, שזכתה לקרדיט גדול מהרגיל בשער הפנימי של הספר, באותו גודל של היוצרת, ומן הסתם בצדק). כבר אין לי סבלנות לחכות לקרוא את הספר עם כמה זאטוטים אהובים במיוחד, וכשתראו את הספר הזה, בוודאי תרגישו ממש כמוני (48 עמ', לילדי גן מגיל 3). כעת בחצי מחיר באתר ההוצאה, שמספק גם הצצה ל-11 עמודים מקסימים מהספר. אוצו רוצו.
כנרת