פנדה יוצאת למרעה

בהשראת ספרי "ילדי העולם" המצולמים של ילדותנו על נוריקו סאן, אלה קרי ועוד (שסרטיה ההרואיים של Dvorit Shargal על גיבורי הספרים של אנה ריבקין-בריק ולאה גולדברג החזירו אותם לחנויות ולמדפים) יצר שלו ספר מצולם ומקסים על כלבת רועים קטנה ושמה פנדה, שרוצה לצאת למרעה עם אביה, דודתה ושאר כלבי המרעה הגדולים, ולמרות עצותיה הטובות של אמא שלה להישאר בדיר ולחכות בסבלנות שתגדל, היא מעזה ומצליחה. בראיון עם קובי מידן ב"חוצה ישראל" סיפר שלו לאחרונה שמי שכותב ספרי ילדים צריך לדעת ש"הוא הדלת שדרכה ילדים נכנסים לספרות בכלל", ולכן עליו להקפיד ולהגיש להם מוצר כמה שיותר מלוטש, מעניין, מסקרן ומקצועי. בין השאר, בזכות אהבתו העזה לשפה העברית, מעז כאן שלו להכניס מעקש שלא יקל על הורים להקריא את הספר לילדי גן בלי הסבר קטן: כשפנדה מחפשת את מי תוכל לרעות, ושואלת כל מיני יצורים אם הם מוכנים שהיא תרעה אותם, עונה לה התרנגול השוויצר - "בוודאי, אני רוצה שאת תראי אותי (...) ואני רוצה שכולם יראו אותי, כי אני יפה וחזק וצנוע וחכם וגיבור" - וכאן ייאלצו המבוגרים להדגיש בפני מאזיניהם הפעוטים את ההבדל בין "לרעות" ו"לראות" (אלה שכבר קוראים בעצמם יבינו לבד), והנה כבר הרווחנו שעור קטן בלשון שיישאר איתם לנצח.