שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק

דבר שני, זה באמת מותק של ספר, צ'יק-ליט במיטבו. את הסיבוב הראשון של "שילה" בעברית החמצתי (תרגמה: נורית יהודאי), אבל התרגום החדש והמעולה של Shelly Gross הוא ללא ספק שיחוק: כאילו, נוסף על כך שאת "מקשיבה" למונולוג של גיבורה שהופכת כבר אחרי העמודים הראשונים לחברתך הממורמרת-אך-מודעת-לעצמה-עד-כאב-ולכן-מצחיקה, יש לך ברקע חברה חמודה נוספת (גרוס), שמתערבת לה בקטנה בהערות-שוליים בכל פעם שנדרש סוג של "תרגום בגוף הסרט" על פרטים תקופתיים מאמריקה-של-אז, ובסוף יש גם ראיון שלה עם הסופרת, שמתגלה (כאילו שלא ידענו) כמותק של בחורה (בת 78), וזה בהחלט מוסיף דובדבן אמיתי לקצפת.