

היום שבו גלי הציף את העולם
אדם סטָוֶור
איזה כיף זה לתרגם ספרי ילדים משובחים – ואיזה תענוג להמליץ עליהם! גלי הוא ילד שכחן, מבהיר לנו הספר מיד בהתחלה – "מדי בוקר הוא שכח לסדר את המיטה שלו, שכח להסתרק ושכח לכבות את מנורת הלילה" – ובגב הספר תוכלו לראות מה עוד הוא שכח. בדרך כלל הדברים שהוא שוכח לעשות הם לא כאלה נוראים, אבל ערב אחד, לפני שהלך לישון, ואחרי שדווקא זכר לרחוץ פנים ולצחצח את כל השיניים שלו, גלי שכח משהו ממש חשוב: הוא שכח לסגור את הברז בחדר האמבטיה, ושכח להוציא את הפקק מהכיור. וכתוצאה מכך, גלי הציף את העולם.
כן כן: כל הלילה המים זרמו, יצאו מהחלון, הציפו את הרחוב ואחריו את השכונה כולה, ובבוקר התברר שהעולם כולו מוצף במים. אז בהתחלה דופקים לו בדלת דגים ובודקים אם הוא זה שהציף את העולם, והוא מודה בכך בהיסוס ובא איתם לקרקעית הים, כדי לפגוש את מלך הדגים, אבל אז מתברר לו שהדגים ממש מאושרים מהמצב החדש והם מצ'פרים אותו בהמון פרסים! לכן, למחרת בבוקר, כששוב דופקים לו בדלת, ומתברר שאלה ציפורים ששואלות אם הוא זה שהציף את העולם, גלי מודה בכך בגאווה רבה והולך איתן בשמחה לפגוש את מלכת הציפורים, אבל אז הוא מגלה שהעופות כועסים עליו נורא, כי בעולם שכולו מים לא נשאר להם איפה לעוף, והם דורשים ממנו לתקן את המצב.
באותו רגע גלי מבין שהוא צריך לקחת אחריות על מה שעולל בגלל השכחה שלו, וזה מה שהוא עושה (בספר תגלו בדיוק איך): הוא מגיע לחדר האמבטיה שלו, שולף את הפקק מהכיור – והמים מסתחררים ויורדים דרך החור בכיור עד שלא נשארת בו אף טיפה. כך מסתיים הספר באנחת רווחה: הכל חזר לקדמותו! כך אומר הטקסט, אבל הציור מספר סיפור אחר לגמרי... וזה מה שיפה כאן: סיפור תמים וחמוד, הכי לא דידקטי, שמראה לילד מה עלול לקרות בגלל שכחה, או רשלנות – מקרה קצה, אבל במבט משועשע וקליל – וכמה חשוב לקחת אחריות על משהו שעשינו וגרם לזולתנו אי-נוחות או מצוקה, והמסר הזה מחלחל לתודעה ברוך, בעדינות, ממש מבלי משים. מותק של ספר לבני 3–6 (40 עמ'), בחנויות הספרים.
אגם