כפתורי כסף

מה שפשוט כאן הוא הרעיון - ספר שלם על דברים שונים שהתרחשו בעולם הקרוב והרחוק בדקה אחת קטנה, הדקה שבה אחיה התינוק של ג'ודי עשה את הצעד הראשון בחייו. ואילו הביצוע הוא מורכב ונפלא, גם באופן העדין והרגיש של בניית הטקסט (המינימליסטי) וכמובן גם בציוריו של המחבר, שכל אחד מהם מספר המון סיפורים צדדיים, קטנים ומתוקים ומרתקים ואנושיים כל-כך. התוצאה העיקרית של הספר הזה עבור הילד הקורא היא בעיניי הבנת המושג *פרופורציה*. בדומה לספר הילדים המקסים "זום" של אישטוואן באניאי, שמראה איך כל דבר שאנו רואים הוא רק חלק מתמונה גדולה יותר, שלעולם לא נוכל לתפוס את כולה במבט, גם כאן מתברר שברגע החד-פעמי הזה, שבו ג'ונתן הקט מעז לצעוד את הצעד הראשון שלו, קורים במקביל המון דברים אחרים - החל מהבית (אחותו ג'ודי בדיוק עמדה לסיים את ציור הברווז ואמא שלהם ניגנה בחליל שיר-עם ישן. האיור האוהב של פנים בית המשפחה, שהפך לממלכת ילדים מבולגנת, מגלה המון פרטים מלבבים על דייריו), עבורֹ לחצר (נוצה נשרה מיונה שדוגרת על ביציה בקן שמתחת לגג), לרחוב שמול הבית (שם הילד ג'וזף נזהר לא לדרוך על החריצים במדרכה, שמא "הכרישים יתפסו אותו") ומשם לשכונה ולעיר כולה, עד לקצה המפרץ שבו יצאה מכלית להפליג לסין. והפנמת העניין הזה, שכל דבר שקורה - אפילו "צעד גדול לאדם הקטן" כמו הצעד הראשון של ג'ונתן - הוא לאו דווקא הדבר היחידי והכי חשוב בעולם באותו רגע, אלא רק חלק מקומפלקס גדול, מכלול עצום שהקשריו נשגבים מבינתנו - ההפנמה הזאת היא צעד חשוב בדרך לבגרות, ולא רק אצל פעוטות.