ארוחת מלכים
ארוחת מלכים

ארוחת מלכים

ציפור פרומקין

כשאומרים לכם "ארוחת מלכים", מה אתם רואים בדמיונכם? בישמה, גיבורת הספר הזה, ששמה המלא הוא מזל לבית בִּיש, הבינה את הצירוף כפשוטו: כמו ב"ארוחת ירקות" או "ארוחת גבינות" – ברור שבארוחת מלכים אוכלים מלכים! רגע, בעצם זה ספוילר, כי קוראים תמימים (כמו הח"מ עצמה) עלולים לקלוט את התעלול הלשוני הזה רק בשלב מתקדם של הספר, אז אל תגלו לילדים שלכם, טוב? בכל אופן, כשהתבקשה המכשפה הצעירה בישמה לארגן סעודה כזאת לשישים ושש מכשפות רעבות, לא חשבה פעמיים ויצאה לדרך, מצוידת במטאטא מעופף מקריח ורגזן ובשק מכושף, שמוכן ומזומן לבלוע כל מה שתצווה עליו.

אף פעם לא קראתי ספרי ילדים שובבים, חצופים ופרועים כמו אלה שכותבת ציפור פרומקין. הכל בהם פרוע וחתרני: העלילה, הדמויות ושמותיהן (כמו המכשפה הראשית מַחְשְׁמָה, המלך הזללן פַּטְּמוּנִי, המכשפות ברושהילדה וביסקוויטה או המלכה הרודנית ציוּתָה), הגיחוך על כל מה שאפשר לגחך עליו (כולל מתנות של סיגרים ושמפניות למלך ולמלכה, שמכורים להערצת ההמון ומתמרחים בבושם ששמו "אהבת העם"), הביקורת החריפה המובלעת בכל גיחוך ומעל לכל – העברית המתרוננת, שקוראת למשל ל"טוסיק" גבעתיים, סופגניות או פרצופוניים, ואשר הופכת פריחה על הישבן לנקודות אדומות שמתרוממות על גבעולים ארוכים, פורחות וקמלות. וזה עוד כלום, בחיי, תקראו ותראו.

מישהו צריך עוד סיבות למה לקרוא את הספר הזה, ובעצם את כל ספרי הילדים של פרומקין (יש עוד שלושה)? לא מספיק לכם שפשוט כיף אדיר לקרוא אותם? אז תדעו שיש בהם עוד המון רעיונות (לא סובלת את המלה "מסרים", סלחו נא) חכמים, חתרניים, שנונים ומצחיקים בטירוף. בכלל, קריאה בספר הזה, וגם בקודמיו, בימים נטולי בית-ספר, היא בעצמה בית ספר מעולה – לעברית, לחשבון, לפילוסופיה וכמובן לספרות (כולל רפרורים ספרותיים ליודעי ח"ן), שלא לומר לחיים עצמם. אה, והציורים הנהדרים של לירון כהן (שמזכירים את איורי המומינים של טובה ינסון הדגולה)!!! ומובטח גם ספר המשך, בהוצאה הקטנטונת "צילי" של פרומקין ושל לי עברון! אז למה אתם מחכים? רק 45 שקל באתר ההוצאה! (ערכה: לי עברון, מנוקד, 146 עמ', לבני 12-8)

צילי