סרט עם סופיה
הרמן קוך
איזה ממזר הרמן קוך, איך הצליח שוב לפתות אותי להיצמד לספר שלו על חשבון כל הספרים האחרים שאני קוראת במקביל (כולל מאיה ערד החדש ועוד כמה ספרי מקור שווים)! אבל נדמה לי שאני יודעת למה. כי הגיבורים של קוך מודעים לעצמם עד אימה, והם חושפים את עצמם בזהירות אך בכנות מופלגת, וזה הופך אותם למרתקים ומסקרנים להפליא. קראתי את כל ספריו של קוך שתורגמו לעברית מאז 2010 (פרט ל"בית קיץ עם בריכה") – ספר חדש שלו יוצא בעברית כמעט מדי שנתיים – ואף שבספריו האחרונים הגיבורים כבר הרבה פחות מניאקים והעלילה הרבה פחות אפלה, אני מודה שקצת חששתי למצוא את עצמי שוב מחבבת גיבור שמתגלה בהדרגה כפסיכופת מתועב.
אז לא, לא פסיכופת, אלא במאי קולנוע; מבחינות מסוימות, זה כמעט כמו אלוהים. בהינף אצבע, בתכנון נכון ובטביעת עין מדויקת יכול במאי קולנוע לשנות לנצח את חייהם של רבבות אנשים, שלא לומר את חיי השחקנים בסרט שלו, אלה שאמורים להגשים את הפנטזיה שלו על המסך, תרתי משמע. כאן משתף אותנו גיבור הספר בגוף ראשון במה שקורה לו מרגע שהחליט לביים סרט עם סופיה המסעירה בת ה-16, בת של ידידים, ואת השאר תגלו בעצמכם. אומר רק שכמו בספריו האחרים, גם כאן מתברר בסוף שלא העלילה היא העיקר אלא נפשו של הגיבור, שהולכת ונחשפת בהדרגה במקביל לפיתולי הסיפור, וגם כאן יש לא מעט הפתעות, יחד עם מנה מדודה של ביקורת מושחזת ומשעשעת על הקולנוע ההולנדי ועל התיאטרון ההולנדי, לצד אבחנות עוקצניות על החיים בכלל.
וגם כאן רק כשהספר נגמר את מבינה על הגיבור דברים שלא הבנת קודם, וכמעט מתחשק לך לקרוא את הספר שוב מהתחלה, עכשיו שאת יודעת מה שלא ידעת, אבל מה עם הספרים האחרים שהתחלת לפניו? הכתיבה של קוך נפלאה, והתרגום של אירית באומן מצוין. אולי זה לא הספר הכי מבריק של קוך, אבל דומני שהוא האנושי מכולם. אל תחמיצו (238 עמ', 59 שקל לספר מודפס באתר "עברית").
תכלת