מותק שלי
נירה הראל
איזה אושר לפתוח ספר כל כך מלא אור בימים כל כך מעורפלים. ספר שכולו מזמור לדמיון, ליצירתיות, לגמישות וגם לפתיחות רגשית, כזו שמאפשרת לנו לגלות כי גם מה שנראה לנו זר ומאיים הוא בעצם פגיע וזקוק לאהבה לא פחות מאיתנו – אם רק מתקרבים אליו, נפתחים אליו ומבינים אותו.
חבל לי לעשות ספוילר לעלילה החמודה של הספר המיוחד הזה, שהוא בעיניי אחד הספרים היותר-מרגשים של נירה הראל. כי הרבה יותר כדאי לכם ללוות בעצמכם את אביגיל הקטנה, שרוצה לצייר מפלצת, ולגלות בהדרגה יחד איתה – תוך כדי קריאה והתבוננות באיורים הנפלאים, עזי הצבע והאקספרסיביים כל כך של ינאי סגל – את התהליך הקסום שמתרחש בו דף אחרי דף, מהראשון ועד האחרון.
ובעמוד האחרון, המשפט המפתיע בסוף, הוא מין "בום" ישר ללב, גם של הפעוט המאזין וגם של ההורה הקורא, כי הוא מעניק לספר בבת אחת, באבחת מלה, כל כך הרבה רבדים. וזה כל כך יפה. אם יש בחייכם ילדים אהובים בני שנתיים עד ארבע, התמזל מזלכם – ותוכלו לשמח אותם ואת עצמכם עם "מותק שלי". אי-אפשר להישאר אדיש אליו. ספר פנינה.
זברה הפקות