הדבר הכי מדהים
אֵשלי סְפַּיירְס
לפעמים כותבים שולחים לי לחוות דעת סיפורים ושירים לילדים שנראים להם טובים מאוד, ומצאו חן גם בעיני החברים שלהם, ואולי גם בעיני הזאטוטים במשפחתם, והם אכן חביבים למדי ולעתים אף כתובים היטב – אבל לא ראויים לדפוס, למרבה הצער והאכזבה, כלומר לא יעניינו ילדים מחוץ לחוג הפרטי של אותם כותבים, ועכשיו לכי תסבירי להם למה. רבים מהכותבים המוכשרים פשוט לא מעזים לנסות כתיבה "רצינית" למבוגרים, או שנדמה להם שלכתוב לקטנים זה יותר זריז וקל ומתגמל; הטעות שלהם היא שכדי לכתוב סיפור מוצלח באמת לילדי גן (שהם כבר אנשים קטנים ורגישים ופיקחים כמו שדים) צריך כישרון מיוחד, שבא עם חיבור ישיר לילד הפנימי. והנה דוגמה מופלאה לכישרון כזה, שבעזרתו רקחה אשלי ספיירס סיפור מדליק ומגניב ומסקרן ומעניין – שעושה חשק לקרוא אותו שוב ושוב – מכלום ושום דבר. ממשהו קטן ודי סתמי שאפשר לסכם אותו במשפט אחד, ורק כישרון אמיתי יכול לברוא ממנו ספר ילדים כזה מושלם.
מה יש לסַפּר על זה? אסור לספר על זה שום דבר, כי זה כל הקטע בספר, שבקריאה ראשונה אתם מתוחים כמו קפיץ לנסות להבין מהו "הדבר הכי מדהים" שגיבורת הספר, אותה ילדה חסרת שם, בונה יחד עם העוזר המסור שלה, שלא ברור אם הוא עוזר או מפריע, אבל ברור שהוא נחוץ. ואתם קוראים ומדפדפים הלאה, מתים להבין, ויודעים שבסוף תבינו, ובסוף, בסוף-בסוף – רק בעמוד האחרון, בשורות האחרונות – אתם באמת מבינים! ולא הבנה שמוגשת לכם בכפית ישר לגרון, אלא הבנה דרך התבוננות בציור, ודרך הקשבה למלים, ובעזרת הפעלה של גלגלי המחשבה האפורים – סופסוף הכל מובן, הידד!! ועכשיו, אחרי שגילינו מה הילדה רצתה לבנות, מתחשק מיד לקרוא את כל הספר מהתחלה, ובעצם לחוות אותו מחדש.
ואם נדמה לכם שמספיק לקרוא את הספר פעם או פעמיים, כי הסוף כבר לא מפתיע, הרי אתם טועים טעות מרה. כי עכשיו אפשר להתבונן בציורים בנחת, לעומק, ולהרגיש עם הילדה את כל הרגשות ולחשוב איתה את כל המחשבות ולקוות איתה את כל התקוות. ובדיוק בשביל זה יש ספרי ילדים. בדיוק (40 עמ', תרגמה מושלם מאנגלית: רונית רוקאס). להשיג בחנויות הספרים, באתר ההוצאה (שבו ניתן גם להציץ בעמודים הראשונים) או באתר "עברית".
כנפיים, כתר