לפעמים עצב מגיע בהפתעה
אווה אילנד
לפעמים עצב מגיע בהפתעה, ולפעמים יש ילדים שלא יודעים מה לעשות עם עצב. אני הייתי ילדה כזאת, והלוואי שהיה לי ספר כזה בילדותי, כי לא ידעתי אז שעצב הוא לגיטימי. פעם חשבתי שטוב שכך, ושבגלל זה היתה לי ילדות מאושרת. כיום אני יודעת כמה חשוב לתת לעצב מקום, כמו לכל רגש אחר. והספר הזה מסביר זאת בצורה הכי עדינה ויפה וידידותית שאפשר, במלים ובציורים.
העצב מצויר כמין צל שקוף, גדול וכחול, שנצמד אל הדמות הקטנה שבספר ואינו מרפה. במקום להחביא אותו או לפחד ממנו, מציע הספר בפשטות הצעה נפלאה: להתיידד איתו! וזה אומר – לתת לו שם, לשוחח איתו, לשאול אותו מה הוא צריך ולמה הוא בא. לשבת איתו קצת, לעשות איתו דברים נעימים, לקחת אותו החוצה, לנשום אויר צח. כמה טוב לילד או לילדה שמסוגלים להשתמש בהצעה כזאת! ילד שיידע לשוחח עם העצב שלו יידע להתיידד עם רגשות בכלל, ומן הסתם גם עם העצב של אחרים, ועם הפחד שלהם, ועם כאב, ועם הפחד מכאב. וזאת אחת המתנות הכי גדולות שאפשר לתת לילד.
"אולי כל מה שעצב רוצה זה לדעת שיש לו מקום", אומר הספר בעדינות לקראת סופו לקהל היעד שלו. וקהל היעד, כמו בכל ספר לגיל הרך, הוא גם ההורים. להזכיר להם כמה חשוב לתת מקום לעצב, של עצמם ושל ילדיהם. לכן הספר הזה הוא אחת המתנות הכי חשובות שתוכלו לתת לילד שאתם אוהבים. כל ילד. גם אם הוא תמיד שמח. אדרבא ואדרבא. תרגמה להפליא: רוני בק. לגילאי 5-3 (וגם לכל בני הבית האחרים).
תכלת