אש ורוֹש

ולמה ספרות נוער משובחת גורמת לי אושר כזה? כי הנפש של גיבוריה עדיין זכה ותמימה, לפחות יחסית; גם אם ילדותם קשה ועצובה, הם עדיין מלאי אמונה בטוב, ולכן אפשר לשייט איתם בביטחון לאורך העלילה, כאילו היינו ילדים בעצמנו; וככל שהכתיבה טובה יותר, כך קל יותר להזדהות עם הגיבורים. וכמה מרתק ומאתגר ומאלף להזדהות עם פולי, גיבורת "אש ורוש": בראשית העלילה, כשהיא בת עשר, היא מצטיירת כילדה רגילה למדי, אבל מרגע שהיא פוגשת את טום לין חייה משתנים לבלי הכר. חבל לסַפֵּר יותר מזה (כרגיל, עוד פרטים בגב הכריכה), רק אוסיף שהתרגום של לי עברון מושלם: נדמה שכך בדיוק היתה ג'ונס כותבת אילו ידעה עברית. ומזל שהנספח נפתח ב"דבר המתרגמת" של עברון, כי הספר מסתיים בתחושה שהמסתורין עוד לא התפענח לגמרי, כך שמתחשק להתחיל אותו מיד מהתחלה, ומאמרה המפורט של עברון בהחלט מאיר (ומעיר) עיניים. כך גם המשך הנספח על עניין הבלדות בספר, שכתבה (ללא קרדיט) המו"לית והמתרגמת גילי בר-הלל סמו, ובו תרגום מלא של בלדה סקוטית נודעת, שיש לה תפקיד חשוב בסיפור, וכן רשימת ספרים, שהרי "אש ורוש הוא בין היתר ספר על קריאה, על אנשים קוראים וכותבים ועל כוחם של סיפורים"; לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. ספר שקשה להפסיק לקרוא, שמתגעגעים אליו בין קריאה לקריאה, מגיל 12 ומעלה, כולל הורים וסבים (430 עמ', ערך: אסף שור), כעת בהנחה נאה באתר ההוצאה.