

אש ורוֹש
דיאנה ווין ג'ונס
אין קריאה שמסבה לי אושר גדול יותר מספר טוב לנוער. לכאורה, ספרי נוער משובחים אינם אמורים להיות שונים בהרבה מספרי מבוגרים, פרט לכך שגיבוריהם הם בני נוער, ולרוב גם לא יהיה בהם יותר מדי סקס, אם בכלל. אלה שאני מתחברת אליהם יותר מכל עוסקים פחות בעולם החיצוני של הגיבורים, בסביבתם ובשגרת היומיום שלהם, ויותר (עדיף: בעיקר) בחיי הנפש שלהם, במה שקורה להם בראש, בלב, בדמיון. ומה שקורה בחיי הנפש של בני הנעורים הוא חזק, מתוק, נקי ומלהיב (אותי) הרבה יותר מאשר אצל המבוגרים – והסליחה עם המבוגרים – בעיקר כשהוא כרוך בדמיון ובקסם.
אני זוכרת את התחושה המופלאה שהתעוררה בי כשקראתי לראשונה ספר של דיאנה ווין ג'ונס ("חיי קסם", כמדומתני) – התחושה שמעולם לא קראתי שום דבר דומה לזה בספרות ילדים; כך הרגישה אולי גם ג'"ק רולינג, שלפי השמועה שאבה את השראתה ל"הארי פוטר" שלה מיצירותיה של ג'ונס. בשבילי היה זה גילוי מסעיר – סופרת שלא רק משלבת בספריה קסם ופנטזיה, כמקובל בספרות ילדים ונוער, אלא בוראת במקביל למציאות המוכרת של גיבוריה עוד מציאות נפרדת, עם חוקים וכוחות משלה – ואפילו כמה עולמות מקבילים (כמו בסדרת "העולמות של קרסטומנסי"); וגם אם זו מציאות אפלולית, מסתורית ולא מובנת, שלא לומר מסוכנת, לעתים קרובות יש בה יותר אמת ורגש אותנטי מאשר במישור של המציאות הרגילה (אולי כי האנגלים מומחים בהסתרת חיי הרגש). דומני שמותר לנחש כי אותה מציאות נפרדת משיקה באורח מסתורי לתת-המודע שלנו.
ולמה ספרות נוער משובחת גורמת לי אושר כזה? כי הנפש של גיבוריה עדיין זכה ותמימה, לפחות יחסית; גם אם ילדותם קשה ועצובה, הם עדיין מלאי אמונה בטוב, ולכן אפשר לשייט איתם בביטחון לאורך העלילה, כאילו היינו ילדים בעצמנו; וככל שהכתיבה טובה יותר, כך קל יותר להזדהות עם הגיבורים. וכמה מרתק ומאתגר ומאלף להזדהות עם פולי, גיבורת "אש ורוש": בראשית העלילה, כשהיא בת עשר, היא מצטיירת כילדה רגילה למדי, אבל מרגע שהיא פוגשת את טום לין חייה משתנים לבלי הכר. חבל לסַפֵּר יותר מזה (כרגיל, עוד פרטים בגב הכריכה), רק אוסיף שהתרגום של לי עברון מושלם: נדמה שכך בדיוק היתה ג'ונס כותבת אילו ידעה עברית. ומזל שהנספח נפתח ב"דבר המתרגמת" של עברון, כי הספר מסתיים בתחושה שהמסתורין עוד לא התפענח לגמרי, כך שמתחשק להתחיל אותו מיד מהתחלה, ומאמרה המפורט של עברון בהחלט מאיר (ומעיר) עיניים. כך גם המשך הנספח על עניין הבלדות בספר, שכתבה (ללא קרדיט) המו"לית והמתרגמת גילי בר-הלל סמו, ובו תרגום מלא של בלדה סקוטית נודעת, שיש לה תפקיד חשוב בסיפור, וכן רשימת ספרים, שהרי "אש ורוש הוא בין היתר ספר על קריאה, על אנשים קוראים וכותבים ועל כוחם של סיפורים"; לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. ספר שקשה להפסיק לקרוא, שמתגעגעים אליו בין קריאה לקריאה, מגיל 12 ומעלה, כולל הורים וסבים (430 עמ', ערך: אסף שור), כעת בהנחה נאה באתר ההוצאה.
עוץ