המרוץ אחר המדליה ההודית
המרוץ אחר המדליה ההודית

המרוץ אחר המדליה ההודית

יוסי גודארד

את הספר המלבב הזה פספסתי בזמן אמת, וייתכן שגם עבר תחת הרדאר הכללי – אבל לשמחתי הוא נכלל השנה בין המועמדים לפרס דבורה עומר לספר נוער מצטיין, וכך זכיתי לקרוא אותו בעונג רב (ולהמליץ עליו, יחד עם שתי השופטות המכובדות האחרות בוועדת הפרס, גלילה רון-פדר וד"ר תמי ישראלי). איזה מותק של ספר!

בכישרון סיפורי מזהיר שוטח כאן יוסי גודארד (איש רדיו וטלוויזיה, ממקימי הערוץ הראשון) את סיפורו האמיתי של אביו, שהיה בצעירותו שחיין ברמה אולימפית וקיבל מדליית זהב במשחקי אליפות אסיה ב-1934 – אף שלא השתתף בתחרות עצמה. מה פירוש הדבר? הרי יעקב גודארד הצעיר היה אמור לייצג את ישראל במקצה השחייה! אבל העסקנים של "מכבי" הסבירו לשחיין המופתע (שהתאמן חודשים לקראת התחרות, וכבר השיג ויזה להודו!) שהתקציב לא מספיק לכרטיס טיסה גם בשבילו, והרבה יותר חשוב שתגיע משלחת עסקנים לייצג את ארץ ישראל מאשר איזה ספורטאי שישחה בבריכה רחוקה, שמעטים באים לצפות בה... וכך נאלץ גיבורנו להגיע אל מרכז התחרויות בניו-דלהי בדרך-לא-דרך, בכוחות עצמו, ולבסוף איחר והחמיץ את התחרות בשעות ספורות. אז איך בכל זאת קיבל מדליה?

או! בשביל זה תצטרכו לקרוא את הספר. אפילו מתבגר צעיר ואהוב, שכבר כמעט שכח לקרוא, פתח את הספר בעניין (נס!) וקרא עד הסוף, ואז שאל אותי בסקרנות: "מה, כל זה היה באמת?" כי כן, מדובר בסיפור הרפתקאות משעשע, רצוף תפניות מפתיעות, וקסמו המיוחד נעוץ בעיקר בכך שהוא נשמע כמו צ'יזבט, אבל כולו אמת לאמיתה. כך הוא מנחיל לקורא הצעיר בן ימינו "חתיכת היסטוריה" מימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, דרך עלילה מרתקת להפליא, ועל הדרך מצליח לגרום לו אפילו ליהנות (77 עמ', ערכה: יונה טפר, אייר: דני קרמן)

הקיבוץ המאוחד