הביצה של ינשוף קטן
דבי גליורי, אליסון בראון
אוטוטו ייוולד בשעה טובה ובמזל טוב אח קטן לאפרוח בן כמעט שלוש במשפחתנו, להלן ג', והוריו מתקשים למצוא ספרים שיחברו אותו לשינוי המתקרב בחן ובתבונה, בהומור ובלי פטיש על הראש. הספר שהכי אהבתי בנושא הזה, "הקנגורו הכחול של מאיה" (1999), אזל מזמן בהוצ' עם עובד; לפני שנתיים תרגמתי ספר נפלא לאחים קטנים וגדולים על שני ג'ירפים, "ממש כמו אח שלי" בהוצאת סיגליות, וג' הפעוט אכן התאהב בו; ההורים מצדם בדקו שלל כותרים אחרים, כולל כמה להיטים מהוללים, ופחות התלהבו.
כמה משמח היה לפיכך לגלות את "הביצה של ינשוף קטן", ומרוב יופי ומתיקות לרצות מיד להיות ינשופון פשושון כזה בעצמנו, כדי להתנחם בחיקה של אמא ינשופה כל כך טובה וחכמה. כי בהתחלה ינשוף קטן לא ממש מוכן לתוספת החדשה לחיי המשפחה, שמגולמת בצורת ביצה כחלחלה ודי ענקית, יחסית לינשופה – ודווקא יפה שהציורים לא מצייתים ל"חוקי הטבע": אמא שלו בכלל לא דוגרת על הביצה, שמונחת בעגלת תינוקות דמוית קן, וגם אומרת לינשופון שהביצה קרה ואפילו קפואה! כל זאת כדי להבהיר לנו חד וחלק שלא באנו ללמוד על ינשופים ושלא מדובר בכלל על ינשופים, אלא על אמא בהריון והפעוט שלה, שקצת חושש מהבאות.
ממש חבל לי לספר ולספיילר עוד פרטים, מה גם שהכריכה כבר מגלה די והותר. אומר רק שהספר מנווט ברגישות עדינה בין האפשרות שבביצה יש תינוקת או תינוק, כך שיענג אחיות ואחים גדולות וקטנים ולהפך באותה המידה. התרגום של גילי בר-הלל מעולה, מצחיק ומבריק, כגון בשם המסובך שינשוף קטן הוגה לתינוקת האופציונלית, והציורים הנפלאים נכנסים ישר ללב. לאחים ואחיות במצבו של ינשוף קטן, ולא פחות מזה לאמהות שלהם, עד גיל 5-6 בערך. 74 שקל באתר ההוצאה (המשלוח בחינם, וספר שני בחצי המחיר).
אגם