בן ומר מישו
אוליבר שֶרץ
מי שקרא עם ילדיו את "תכף נחזור, קפצנו רגע לאפריקה" המלבב של אוליבר שֶׁרְץ, על אח ואחות קטנים שנודדים לילה אחד ליבשת השחורה על גבו של פיל שברח מגן-החיות, ושבים למיטותיהם בדיוק בזמן (ומי שלא – מומלץ מקרב לב! לבני 9-5) זוכר בוודאי את הקסם המיוחד שבו הוא כתוב. שֶרץ הוא מאותם סופרי ילדים נדירים שכותבים היישר מתוך לבו, דמיונו ושכלו של ילד קט, בתמימות ובמתיקות אינסופית, ללא טיפת זיוף שיחצוץ בינו לבין הקורא בן-גילו.
וכך גם בספר על בן (בן ה-6), שיש לו צב בשם מַר מִישוּ ואח גדול בשם אלכס, המספר בגוף ראשון עשרה סיפורים על אירועים קטנים – כביכול זניחים, אבל משמעותיים ומרגשים בטירוף בחיי היומיום שלו – כמו שיטפון בכל הבית כשרצה לעשות למר מישו אמבטיה, ועל הפעם שבה נסחף הצב הקטן לים (הם גרים ממש ליד נחל שנשפך הימה) וכמעט הלך לאיבוד, ואיך התחפש לאינדיאני והלך לישון עם הנוצות והפיאה השחורה, ועל הקנאה באח הגדול המלווה ביראה ובהערצה, ועל הילדות-השכנוֹת החדשות שעברו לגור לידם, וזה כל כך משובב נפש ועין (בזכות הציורים המשגעים) ואוזן, שלא מתחשק שהסיפורים ייגמרו לעולם.
איזה כיף לילדי גן וראשית קריאה (בני 7-4), שיקשיבו לסיפורים ואולי גם ילמדו לקרוא יחד עם בן. מגרמנית: חנה לבנת, ערכה: דבורה בושרי, 101 עמ' (עם דפים ריקים בסוף לכתיבה ולשרבוטים), ברשתות ובחנויות הספרים, אוצו רוצו.
סיגליות