החברות מגבעת הסלמנדרות
החברות מגבעת הסלמנדרות

החברות מגבעת הסלמנדרות

מיכל בת אור

למדף ספרי הילדים מתווספים מדי שנה סיפורים מלאי כוונות טובות על אויבים שהופכים לחברים, על זרות שהופכת לקירבה, על דרכים לגשר בין פערים ושוני; אבל לא תמיד קל לתרגם כוונות טובות למעשה ספרותי אמין, שיצליח לרגש ולעורר מחשבה. והנה הפתעה: ספר ביכורים בהוצאה קטנה ולא-מוכרת, מאת ד"ר מיכל בת-אור מהגליל המערבי – שגם איירה את הספר בעצמה באיורים יפהפיים מקרעי נייר, על חברוּת בין ילדה יהודייה לילדה ערבייה – מצליח במשימה ועושה זאת היטב.

מה שמחבר בין איבתיסאם ('חיוך' בערבית) מתרשיחא ויעלה מקיבוץ חניתה, שתיהן בכיתה ג', דומה לקירבה בין ילדים וילדות בכל מקום – סקרנות, עניין משותף (בין השאר בגבעת הסלמנדרות מלאת האטרקציות, הסמוכה לכפר ולקיבוץ), צחוק ומשחק, המעוררים בשתיהן חיבה הדדית ותחושת אמון. אבל זהותן הלאומית השונה ויחסה של הסביבה לקשר הבלתי-רגיל מכתיבים את המפריד: הילדים בכיתתה של יעלה אומרים ש"כל הערבים רעים" ומאשימים אותה שהיא "חברה של ערבים", והדוד של איבתיסאם (כמו אחרים בכפרו, מן הסתם) כועס עליה שהתחברה עם יהודייה.

השתיים מצליחות לשמור על הקשר בכל זאת, וגם האמהות – רנין ומעיין – מתחברות ביניהן. אבל מדי פעם מתגנבת ההיסטוריה וצצה בשיחות בין הילדות (איבתיסאם נעלבת כשיעלה מזכירה "כנופיות" של ערבים שירו בחלוצים ופגעו בסבא-רבא שלה); ויום אחד, כשהן מטיילות לגבעה עם אמותיהן, הן מספרות להן על הרקע לאיבה משני הצדדים. רנין מספרת על הכפר אל-באסה שנהרס ועל תושביו, ביניהם סבתא-רבתא סמירה ומשפחתה, שגורשו והפכו לפליטים, ואילו מעיין מספרת על סבתא-רבתא מגדה, ניצולת השואה, שעלתה ארצה והיתה ממקימי הקיבוץ, שהשתלט על אדמות הערבים. הסיפורים הללו מציפים בילדות רגשות סותרים והן מתרחקות לזמן-מה, אך כשהן נפגשות במבצע להצלת הסלמנדרות בגבעה, הקשר מתחדש – והפעם אמיץ מבעבר. יופי של ספר, שמצליח להקיף את הנושא הטעון בצורה מעניינת ומאלפת בלי לאבד מאמינותו, והלוואי שיתורגם לערבית וישתתף בספריית פיג'מה או במצעד הספרים (63 עמ', הוצאת "כריכה"). מומלץ בחום לבני 7-11.

כריכה