אֲדוּמַיִם מול כְּחוּלַיִם
אֲדוּמַיִם מול כְּחוּלַיִם

אֲדוּמַיִם מול כְּחוּלַיִם

ג'וליה דונלדסון ואקסל שפלר

כשרואים את שמות היוצרים על הכריכה, מתחת לציור ולכותרת, צריך עוד להוסיף משהו כדי להבהיר שמדובר בהמלצה חמה? הרי ברור שאלה היוצרים המהוללים של "טרופותי", "זוֹג", "לקוף יש בעיה" ועוד שלל ספרי פעוטות נפלאים, והרי ברור שהגרסה העברית נמסרה למתרגמת הקבועה והמושלמת, רימונה די-נור, שגורמת לסיפור המחורז להישמע חינני ומתגלגל על הלשון כאילו נכתב במקור בעברית, והרי ברור שיש פה סיפור חמוד על יצור כחול ויצור אדום שמתחברים ביניהם, למרות השוני – אז למה אנחנו מחכים?

ואם נדמה שתכף יגיע איזשהו "אבל" – אין צורך לחכות, הכל פה חמוד ומושלם. שלד הסיפור מוכר וידוע משלל סיפורי ילדים: שתי קבוצות יריבות מחרימות זו את זו בגלל הבדלים שטותיים ביניהן, וכאן אלה ה"אדוּמַיים" נגד ה"כְּחוּלַיים". כך מזהיר סבה האדום של מאי את נכדתו האדומה: "הישמרי, ילדתי, מפני הכְּחוּלַיים,/ ארוכי מחושים וירוקי נעליים,/ ישנים בְּכוּכים עם רדת הליל./ לעולם אל תלכי לשחק עם כְּחוּלַיים". ואילו סבתו הכחולה של גיא הכחול משננת לו: "הישמר לך, בני, מפני אדוּמַיים,/ ארוכי השיער ויחפי הרגליים./ ישנים במיטות, מכוסים עד אוזניים./ לא, אל תשחק עם ילדי אדומיים". והנה כבר זכיתם לדוגמית מכשרונה המזהיר של המתרגמת.

בהמשך מאי וגיא נעלמים, ובעקבותיהם יוצאת משלחת חיפוש מעורבת משתי הקבוצות, ובמהלך החיפושים נקשרים יחסים, מבלי משים: "יום אחד אזל התה/ לשבט הכחוליים./ 'נסו לטעום חלב ורוד,'/ אמרו האדומיים./ כשלסבא אדומיי צמח שיער לאורך/ הסבתא הכחולה דאגה לו לתספורת". ולבסוף, כשמאי וגיא נמצאים, מתברר שנולד להם תינוק סגול, וכולם מוזמנים לשיר יחד שמותר לשחק עם מי שרוצים: "שירוּ, סַפּרוּ כל הלילה כולו/ אל תקשיבו למי שיגיד לכם לא". ובחברה מפולגת כמו שלנו – אם בגלל צבעי עור ואם בשל ביגוד מסורתי או נטייה פוליטית – מסר כזה הוא תמיד רלוונטי. לבני שלוש ומעלה, 32 עמ', 46 שקל בחנות המגדלור

כנרת

אֲדוּמַיִם מול כְּחוּלַיִם