הֲמוֹנָמוֹן
הֲמוֹנָמוֹן

הֲמוֹנָמוֹן

רינת הופר

בבית של ג' בן השלוש מתים על רינת הופר. כל ספר שלה שנכנס הביתה הופך ללהיט, והאפרוח מכיר את כולם בעל פה. מאז "אותיות במיץ שטויות" המופתי שלה (שנשכח השבוע בגשם ונהרס, אבוי!) ג' מכיר את כל האלף-בית ויודע לדקלם את שמות האותיות לפי הסדר; "המונמון" החדש, שבו התאהב מיד, הוא בעצם המשך שלו למתקדמים. איזה ספר מרהיב ואיזה זמן איכות מעולה לג' ולסבא שלו! גם הספר הזה מציג נושאים לפי סדר א"ב – מאנשים, בגדים, גלגלים ודודות ועד קקטוסים, רעיונות, שבילים ותלמידים – כשבעמוד הימני ארבע שורות מחורזות מספרות מה קורה בציור, סביבן 18 ריבועים קטנים המציגים פיסות נבחרות מהציור שבצד שמאל – וצריך לחפש אותן בתמונה. לרוב ג' מבקש שסבא יקריא לו, אבל בקריאה העשירית בערך הוא התיישב לידי עם הספר ואמר "תספרי!" ואיזה כיף היה לנו.

כל כפולה נפתחת במלה החמודה "המונמון" (בקריאה בקול מומלץ להטעים: "המוווון-המון!"), ובדף הראשון, המוקדש ל"אנשים", רואים תחנת רכבת הומה ושוקקת ולצדה החרוזים: "המונמון אנשים בתחנה/ מחכים לרכבת הנכונה./ הם עולים ויורדים, עם סלים ותיקים,/ ונוסעים משם למרחקים". כעת מתחילים לחפש את מה שמוצג בריבועים: חיבוק, מזוודה, איש רץ, אשה סורגת, כרטיסן, ציפור, פסי רכבת... ומבלי משים זוכה הקורא הקט בשלל הטבות: גם עושה הכרה עם המון דברים שניתן לראות בסביבה המאוירת, גם קולט סיפורים קטנים שמתרחשים בציור, גם שומע חרוזים משובחים ולומד מלים חדשות, גם מעשיר את הדמיון וגם רוצה לחזור על הקריאה שוב ושוב, כדי לא לפספס אף ניואנס בציורים העשירים בפרטים.

ומה שמפתיע ויפה הוא שהופר לא בחרה רק בנושאים שקל לצייר או להסביר. אדרבא: הכפולה של ה', למשל, מוקדשת ל"הפתעות" ומעוררת מחשבה על המושג "הפתעה"; בכפולה של ט' רואים רחוב עירוני רגיל, כביכול – אבל כל הדמויות ברחוב הן טירנוזאורוסים; ובכפולה המרשימה של ר' מוצגים "רעיונות" – "המונמון רעיונות בסדנה/ וחוטים ודבק וקופסאות גבינה./ מכל מה שאספתי אני בּוֹנָה.../ אֲווירוֹטוֹבּוּסְפינָה"! ובריבועים רואים מחדד, אטב, סרט דביק, שרשרת נייר, תבנית ביצים וכל מיני חפצים מעוררי השראה שמתישהו ישלחו את קהל היעד לחפש רעיונות משלהם ליצירה. ספר גאוני ונפלא (56 עמ', ערכה: יעל גובר). להשיג בכל חנויות הספרים (כעת במבצע באתר ההוצאה ובאתר "עברית", המאפשרים טעימה מהעמודים הראשונים), לבני שנתיים עד שש.

זמורה-ביתן