top of page
עלילות מישהו בבית הספר הסודי
עלילות מישהו בבית הספר הסודי

עלילות מישהו בבית הספר הסודי

אמי רובינגר

הספר שהכי אהבתי של אמי רובינגר ז"ל, שנפטר בשבת (23.3.19) בטרם עת, היה מאוד לא חינוכי ושונה לגמרי מהספרים המאוירים שלו לפעוטות, ולזכרו אני מעלה כאן את ההמלצה שכתבתי עליו ב"מרמלדה" באוגוסט 2013: *** איזה כיף שאמי רובינגר החליט סופסוף לחרוג מז’אנר הפעוטות ולכתוב ספר לילדים שכבר קוראים בעצמם, ואפילו בלי ניקוד. גם להם מגיע ליהנות מהראש הפרוע שלו, שכנראה מעולם לא התבגר ממש, כי הוא מכוון היטב לראש שלהם. אפשר להתאהב בספר הזה עוד לפני שמתחילים לקרוא רק בזכות עמוד השער המעולה, עם ציור של ילד שפוף שאומר “סליחה”, ובתחתיתו הקדשה אוהבת “לכל הילדים שהולכים לבית הספר ומגיעים לחוף הים”.

הספר כולו מאויר וכתוב ביד ממש, לא בפונטים, וכולו מסתורי ואפלולי, אבל מצחיק בטירוף. לגיבור שלו קוראים מישהו, והוא התלמיד היחיד בבית-ספר סודי לגמרי, שכולו מלא טיפוסים משונים שצועקים עליו ומגדפים אותו ואומרים לו לעשות כל מיני דברים טיפשיים להפליא, ואין ילד שלא יזדהה עם המישהו הזה. הוא הולך לאיבוד בין קומות המוסד וחדריו, סיוט מארץ הסיוטים, רק כדי להכניס איזה נייר למגירה, אבל מוסר את הנייר לאף אחד גדול, כלומר יצור דמוי אף ענקי שעומד בפתח, וכאן לא נגמרות הצרות שלו אלא רק מתחילות. בסוף הוא מגיע להנהלה (למנהל קוראים קישקיש), ושם מחליטים שצריך להחליף אותו ב'מישהו' חדש, או לכל הפחות ב'מישהו' אחר. אלא שגם בתור מישהו אחר הוא נכשל במבחן, ושוב הוא חוטף צעקות וגידופים, ורק 'אף אחד' לא אומר שום דבר.

טוב, חבל לנסות להסביר, כי רובינגר עושה את זה הכי טוב בספר, רק להגיד שבסוף מחכה הפתעה מרנינה לתפארת, ובדף האחרון פרצתי בצחוק כזה שהשכנים באו לראות מה קרה. תענוג לכל מי שקורא בלי ניקוד, גם להורים (32 עמ', להשיג בהנחה באתר של כתר ספרים). אוצו רוצו

כתר

bottom of page