לשחרר את קנגורו תום
לשחרר את קנגורו תום

לשחרר את קנגורו תום

יצחק זמיר

בהתחלה חשדתי: נו, הנה עוד ספר שיצא "בעזרת השם", מאת סבא מפורסם בגמלאות שהחליט שהוא סופר ילדים לעת זקנה והמציא עלילה דמיונית עם חיות שיודעות לדבר – ואפילו לא לפעוטות, תארו לכם: נדמה לו, לסבא הלא-מעודכן, שעלילות כאלה עדיין מסוגלות לעניין ילדים שכבר קוראים בעצמם, ולכן הרשה לעצמו למרוח סיפור הזוי כזה על 159 עמודים! נו באמת. אבל הקנגורו החמוד עם הג'חנון שעל הכריכה לא נתן לי לתחוב אותו לערמת ה"אין סיכוי" וחיכה לי בעקשנות על השולחן ימים ארוכים עד שפעם אחת, כשחיפשתי מה לקרוא עם הקפה, פתחתי אותו – וטראח, נפלתי שדודה. מזמן, אבל מזמן, לא התענגתי כל כך על ספר ילדים מקורי בעברית.

רבותי, נא להכיר: פרופ' יצחק זמיר, סופר ילדים חדש וצעיר (89), כתב ספר ילדים ראשון, שחוויית הקריאה בו הזכירה לי את האושר הנפלא שחשתי כשקראתי כילדה את אריך קסטנר ואת סיפוריו של נחום גוטמן, שככה יהיה לי טוב. הן קסטנר והן גוטמן ידעו לפנות אל קוראיהם הצעירים כשווה אל שווים, מתוך כבוד הדדי (לשניהם גם היה יחס מיוחד לחיות), וכך גם זמיר: הוא כותב לקוראיו כאילו היו בני משפחתו או חבריו הטובים, משתף אותם בגילוי לב במחשבותיו וברגשותיו ומתייעץ איתם (רק אם הוא חושש שמא לא יבינו משהו בשל גילם הצעיר, הוא מסביר ומבהיר), ועושה זאת בכל כך הרבה חן והומור ואמינות, ששנים לא נתקלתי בכמותם בספרי ילדים. מי שיקרא את ההקדמה המלבבת שבזכותה נפלתי שדודה (בקישור שבתחתית ההמלצה) יבין את הסוד: זמיר כתב את הסיפור במקור לנכדיו הצעירים שטיילו עם הוריהם בחו"ל שנה תמימה ושלח להם אותו פרקים-פרקים, כפי שהתפתח משבוע לשבוע, ובסוף כל פרק שאל אותם מה דעתם ומה הם מייעצים לו. לא נותר אלא לקוות שימשיך לכתוב עוד ועוד סיפורי ילדים נהדרים כאלה גם בלי שנכדיו ייסעו הרחק, להנאת כולנו.

ומה שהכי נהדר, העלילה עצמה אכן הזויה ואבסורדית (ראו תקציר בגב הספר), אבל כל השאר ריאליסטי ורציני להפליא, ואף מלמד את הקוראים הצעירים פרק חשוב בהילכות החוק, המשטרה ובתי המשפט (שלכותב יש עמם היכרות מסוימת) ובכלל על ההתנהלות של עולם המבוגרים, כולל היחסים בין בני הזוג (בעיקר כשסבתא נוזפת בסבא!), והכל בראייה ביקורתית אך מהנה ביותר, שופעת הומור ואהבת אדם. גם צחקתי, גם נמתחתי, גם למדתי דברים מעניינים, ובעיקר הייתי מאושרת להכיר סופר ילדים ישראלי חדש ומוכשר כל כך. האיורים של אורית ברגמן מקסימים – עובדה שהקנגורו שלה מהכריכה קפץ לי ישר לתוך הלב. ספר נפלא (ומנוקד!) לבני 5–11 – ולא לחינם כתוב על הכריכה שהוא גם להורים, כי אין לי ספק שתתמוגגו כשתקראו אותו לילדיכם בהמשכים, כפי שנכתב. להשיג בכל חנויות הספרים

שוקן

לשחרר את קנגורו תום