אף פעם
נורית זרחי, בתיה קולטון
אף פעם, אף פעם לא ראיתי כזה ספר מרנין ומקסים וחתרני ומלהיב! ומי אם לא נורית זרחי מסוגלת להנפיק כאלה פנינים רעננות, שרק סבתא חסרת גיל ועכבות כמוה יכולה להמציא? ראשית, יש כאן סיפור על אהבה בין סבתא לנכדה שלה, אהבה עזה והדדית; ומאחר שגם אני סבתא (ואף הייתי נכדה לשתיים וחצי סבתות), אני מעידה שאין כמו האהבה הזאת – ואין מה להשוות אותה לאהבת הורים, כי זאת ליגה אחרת לגמרי, ולבי-לבי לכל מי שלא זכו להיות נכד או נכדה. ושנית, בספר החדש יש נכדה בשם אלי, המצוירת כארנבת ארוכת אוזניים ורגליים – בלי שמץ של סממן נשי מלבד הפנייה אליה בלשון נקבה – וסבתא חמודה ופרועה, שהיא כנראה בת-דמותה של הסופרת-המשוררת זרחי, והיא מצוירת בדמות פיל, אף היא ללא שמץ של סממן נשי. ומה זה אם לא חתרני מארץ החתרנים? הידד!
ושלישית, הנכדה אֵלִי שבסיפור נחושה למצוא את מי שאחראי על כך שסבתא שלה אמורה למות מתישהו, ובמלים אחרות – היא רוצה לפגוש את מלאך המוות בכבודו ובעצמו, ששמו בספר מורטימר, לתפארת הסמליות הלשונית (mort = מוות בצרפתית) והוא מצויר כמין ליצן-מפלצת משונה להחריד ולאו דווקא מפחיד, ואלי אכן כלל לא מפחדת ממנו ומדברת אליו כאילו הם מכירים מהגן, ללא כל גינונים, ואפילו מנופפת מולו באצבע מאיימת. ואני לא רוצה לעשות לכם ספוילרים, כי מדובר בקומיקס, ושום דבר כתוב לא יכול להעביר את החוויה של הקומיקס, ועוד כזה שאיירה בתיה קולטון המשובחת, בסגנון די שונה (ואפילו קצת "דודו-גבעי") מזה שלמדנו להכיר מספרי ילדים אחרים שאיירה – אז רק אגלה לכם שאלי וסבתא מנצחות בסוף! ומאחר שלא בכל הספרים של נורית זרחי יש סוף טוב, הרי שהספר הזה הוא ללא ספק אחד המרהיבים שבהם.
בקיצור, למה להתמהמה? הנה לכם ספר מתנה יוצא מן הכלל לנכדות ולנכדים, לסבתות ולסבים וגם להורים (שהרי מורטימר יגיע בסוף גם אליכם), מה גם שכעת הוא נמכר בהנחה נדיבה ביותר באתר ההוצאה (32 עמ' מנוקדים, ערכה: נועה מנהיים, לבני 10-5), ובמלים אחרות – אוצו רוצו.
כנרת, זמורה