top of page
ספר הנשים
ספר הנשים

ספר הנשים

שירה פנקס

איך היא כותבת, שירה פנקס, איך היא מספרת סיפור כמו אף אחד אחר, בקול מתוק ואפלולי שייחודי רק לה. בדיוק יצא לי לקרוא במקביל לספרה החדש עוד כמה קבצי סיפורים של סופרי מקור – ואין לתאר את ההבדל, זו פשוט שפה אחרת. הספרים האחרים מספרים מה קרה, מצלמים את המתרחש, מתעדים את הסיפור כמו עיתונאי רחרחן וחטטן, מי בכישרון גדול יותר ומי פחות, אבל פנקס כותבת מתוך תחושות עומק שאין בעברית די מלים לתאר אותן, ובכל זאת היא מוצאת מלים וממציאה להן תחביר חדש ומכושף, פעם אחר פעם, בפינות נסתרות ששום קלישאה מילולית עוד לא חדרה אליהן, ובזכותה הקוראת פוגשת את הנשים האלה, שומעת אותן, מריחה אותן, טועמת, כי חוויית הקריאה אצל שירה פנקס היא חוויה חושית, המלים מאבדות מהמילוליות שלהן והופכות לתחושה.

על הספר הקודם שלה, "אוריאן", הפתלתל והאניגמטי, כתבתי בשעתו כך: "רק גמרתי לקרוא וכולי שיכורה מהמילים שלה, מהסודות, מהפינות האפלות בנפשה, שהיא חודרת אליהן באומץ נדיר ומגלה אותן לעצמה ולנו, מספרת כל כך הרבה ובכל זאת כל כך הרבה נשאר נסתר – איזה יופי היא כותבת! מגלה טפח ומכסה טפחיים, כמו שיר, כמו ריקוד, כמו ציור בתנועה". וכך גם בספר החדש, המספר על אוסף של נשים משלל גילים, מעמדות, ארצות מוצא, שפות – אבל ברבים מהסיפורים חוזר מוטיב "הילדה של אבא" (מי כמונו הנשים יודעות כמה קסם וכמה תהומות של עצב מקופלים בשלוש המלים האלה), שלרוב הוא אבא קצת בוגדני, והילדה שגדלה להיות אשה מצולקת אבל חזקה. והנה קטע אקראי מהסיפור הראשון:

"בהתחלה לא ראיתי את הבית הגדול ואת כל היופי שבתוכו כי היה רק לילה ורק אותו ראיתי בולעני וטעים אחרי כל השנים, ובחשכת הלילה הכניס אותי אל חדרי חדרים ואל חדר אחד קטן עם מזרן על רצפה ושם השכיב אותי והפשיט אותי להלבין את הכֵּהוּת של הלילה, זה שבזכותו הצניעות שלי נשמרה, שלא יראה אותי הבחור הצעיר לגמרי, הפשיט אותי אליו ואותו אלי ואפילו צחקתי כשראיתי את הקעקוע שעל הזרוע שלו, אישה עירומה שנדמה לי שלבשה גלימה כהה אבל לא הייתי בטוחה כי הוא זז באור החלון, לחש לי ארגמן שפתיים, שכב אתי בגעגוע שהיה גם בי גדול, וכל הילדותיות שלו – שלא הצליחה לקפל מעלי שכבות יבשות ועבות, לא הצליחה לענג אותי כמו מאהב גדול – לא הפריעה לי בכלל, כי ליטפתי את העור החם עד שנרדם אלי, ילד עירום, בזרועות המדונה שהייתי לרגע". באתר "עברית" אפשר לקרוא את הסיפור הראשון, "מדונה", וגם לקנות עותק דיגיטלי או מודפס בהנחה נאה, או בחנות המגדלור: tinyurl.com/yy5n3gvy. מתנה נפלאה לכל אוהבות ואוהבי הנשים.

הקיבוץ המאוחד

bottom of page