אנומליה
אנומליה

אנומליה

ארווה לה טלייה

לא זוכרת מתי קרה לי דבר כזה, אם בכלל, עם הקלישאה על ספר ש"אי-אפשר להניח מהיד", אבל זה בדיוק מה שקרה לי עם הספר הזה, פשוטו כמשמעו. מרגע שהתחלתי לקרוא אותו לא הצלחתי לעשות כמעט שומדבר אחר, מלבד להציץ מדי פעם בפרקים הקודמים כדי לוודא איזה פרט סורר שחמק מתודעתי בזמן אמת, וכך במשך שלושה ימים תמימים. כבר בהתחלה הספר לוכד אותך בתיאורה המערער של דמות בלתי-נתפסת, ועד שאת מבינה שהאדם הזה הוא רק חלק מאוסף הדמויות שמרכיבות את העלילה, את כבר שבויה ולא מסוגלת (וגם לא רוצה) להיחלץ מהמלכודת הספרותית המתוחכמת הזאת.

כל פרט שאכתוב כאן חשוד מראש כספוילר, ולכן לא אפרט עוד; די לקרוא את הכריכה האחורית, שגם היא לא מסגירה יותר מדי, למרבה המזל, וככל שהעלילה מתקדמת היא ממשיכה להפתיע ולרתק עוד ועוד, עד הסוף. הספר לא רק מותח בטירוף, אלא גם חכם וגם מצחיק וגם פילוסופי ומדי פעם גם קורע לב, בכתיבה מבריקה ומענגת, עד שלא נותר לי אלא לחתום בשתי ידיים על הציטוט מ"ניו יורק טיימס" שעל הכריכה: שילוב מושלם של בידור מעולה עם ספרות רצינית. ומאחר שהספר מתרחש בין מארס ליוני 2021, יש פה לא מעט אזכורים מלבבים (וגם עוקצניים, כשצריך) של ידועני תקשורת, מוזיקה ופוליטיקה בני ימינו. ללקק את האצבעות.

בקיצור, מה יש לומר? זו אולי לא ספרות גדולה, יש מן הסתם ספרים עמוקים ומרהיבים ממנו, אבל זו חוויית קריאה שאין כדוגמתה, והתרגום של רמה איילון (מצרפתית) נפלא, כמו תמיד. באתר ההוצאה נמכר הספר בחצי מחיר, גם בפורמט דיגיטלי, ויש גם טעימה מהפרק הראשון, שאחריו כבר באמת קשה להתאפק. אוצו רוצו

ספריית פועלים