top of page
פַּרְנָסוּס על גלגלים
פַּרְנָסוּס על גלגלים

פַּרְנָסוּס על גלגלים

כריסטופר מורְלי

את הספר הזה פספסתי כשיצא בעברית לראשונה, בראשית העשור שעבר, אבל זכרתי שמדובר לכל הדעות בממתק ספרותי, אז לפני כשבוע, כשהעטיפה שלו קרצה אליי ממדף בספרייה של חברים, לא חשבתי פעמיים ולקחתי אותו הביתה. איזה מזל! כמה התענגתי עליו, וכמה הצטערתי להיפרד ממנו בתום הקריאה! איך התאהבתי בהלן מק'גיל, "עקרת בית שמנה בגיל העמידה" (לדבריה, אף שהיא בסך הכל בת ארבעים), מלאת חיים ומרץ, שמחליטה בדחף פתאומי להשאיר מאחור את שגרת חייה הקודמים, המשמימים, שבהם עסקה רק באפיית אלפי כיכרות לחם ובאחזקת הבית המשותף לה ולאחיה הסופר אנדרו – ולצאת לשוטט בדרכים בקרון רתום לסוסה, עמוּס מדפים של ספרי מופת, שאותו רכשה מפרופסור קטן-קומה ואדום-זקן, כדי למכור אותם לכל דכפין!

את כל זה היא מתארת בגוף ראשון, וכך אנחנו עדים למונולוג הפנימי התם והמלבב שלה, ועוקבים בעזרתו אחר תהליך ההתקרבות ההדרגתי בינה לבין הפרופסור החמוד, בעליו המקורי של פַּרנָסוּס (כך נקרא הקרון), ובמקביל אחר התקרבותה אל עצמה ואל תשוקותיה האמיתיות. תחילה היא מתרשמת מהפרופסור כאדם "הכי יוצא-דופן" שפגשה, מכנה אותו "עוגיית ג'ינג'ר קטנה" ואין לה שום כוונה מודעת לקשור איתו יחסים. בהמשך היא מופתעת לגלות שלבה מחסיר פעימה למראהו ("נדמה באמת שהתחלתי לחבב את הפרופסור", היא מודה), כעבור ימים אחדים היא חושבת עליו כעל "עוגת שמרים בתוך עיסת האנושות הגדולה והכבדה" ומרגישה כלפיו "רגשות אימהיים כמעט", עד שהיא מבינה סופסוף שזהו זה, ולא אחרת: היא מאוהבת בו, ונחושה לקשור את חייה בחייו. ואיזה מזל שגם הפרופסור, שלמרות קוטנו ומראהו הוא גבר שבגברים, מרגיש בדיוק אותו הדבר.

לצד התיאור המשעשע והנוגע ללב של רקמת היחסים המקסימה והתמימה בין השניים, הספר ספוג באהבת הספרות ("אני חושבת שקריאת ספר טוב במיוחד הופכת אדם לצנוע. כשאתה חוזה בהבחנות המופלאות על טבע האדם, כאלה שספר טוב באמת פורשׂ לפניך, אתה נאלץ להרגיש קטן, כמו כשמתבוננים בדובה הקטנה בלילה בהיר, או כשמביטים בזריחת השמש בחורף כשיוצאים בבוקר לאסוף ביצים. וכל מה שגורם לך להרגיש קטן הוא טוב מאוד עבורך"), בהומור ובהיכרות עמוקה עם המין האנושי, והתרגום (מאנגלית: יהונתן דיין) מצוין. לא לחינם נבחר להיות ספרה הראשון של הוצאת זיקית ההיסטורית, שהתגלגלה אחר כך ל"תשע נשמות". הספר הצליח כל כך, שהעותק הנושן שבידי הוא הדפסה עשירית, וכל מי שסיפרתי לו או לה שאני קוראת אותו עכשיו, מיד הצטעפו עיניהם בנוסטלגיה: "אח, איזה ספר מתוק ומופלא!" אמרו, וצדקו. להשיג באתר "עברית" או באתר של הוצ' מודן.

זיקית/ מודן

bottom of page