שימי והשמשונים
גבּריאל אֵוַנְס
אני לא זוכרת מתי יצא לי לאחרונה להתלהב ככה מספר ילדים חמוד כמו "שימי והשמשונים": הוא לא רק הפתיע והצחיק אותי נורא (הסוף שלו תפס אותי לגמרי לא מוכנה!), אלא גם גרם לי לקרוא אותו שוב מהתחלה תכף ומיד, והפעם להתבונן טוב-טוב בכל כפולה מאוירת, כדי לקלוט את הסיפור כמו שצריך.
וזה גם מה שיקרה לכם ולילדים שלכם, באחריות. ולא, אני ממש לא מתכוונת לספיילר פה, כי אחרת איפה ההפתעה, ואיפה הצחוק, ואיפה החשק להתחיל לקרוא שוב את הספר תכף ומיד מהתחלה? מקסימום, אם חשוב לכם לבדוק אותו, תדפדפו לכם בחנות הספרים לפני שתחליטו אם לקחת אותו הביתה. כי אם יש לכם בבית זאטוטות וזאטוטים בגנון ו/או בגן, הם יידלקו עליו ללא שמץ של ספק כשתגיעו לסוף – ויבקשו מיד לקרוא אותו שוב, ואחר כך יחזרו לדפדף בו בעצמם פעם אחר פעם. מה עוד אפשר לבקש? בקיצור, זה לא רק ספר, זה בילוי.
על מה הספר? תקראו מה כתוב לו בגב, בשביל מה אני מצרפת לכאן את צילום הכריכה? אין צורך לדעת יותר מזה, ואפילו את זה לא. פשוט לפתוח את הספר ולשקוע בו וליהנות, ואז ליהנות עוד פעם בקריאה חוזרת, כשקולטים עוד רובד של מה שקרה פה, ואז עוד רובד, עד אינסוף, כמו שצריך בספרי ילדים טובים באמת. במקור נקרא הספר "סקוטי והסקוטי'ז" (קיצור של הגזע "טרייר סקוטי"), והשם העברי שלו מוצלח מאוד בעיניי, כמו גם התרגום כולו (מאנגלית: נעמי בן-גור). נהדר לבני 3-6, כעת בהנחה באתר "עברית" ובאתר ההוצאה.
מטר