נאום אהבה נגד גבר יושב

איזו פנינה קטנה וזוהרת הספר הזה. איזה יופי של מונולוג, ובעצם מחזה להצגת יחיד של שחקנית, הנדרשת להפגין במשך כשעה מניפה נשית וצבעונית של רגשות עזים ללא הרף, כשהצופים המרותקים לסיפורה הולכים ומתאהבים בה, צוחקים פה ושם ואולי אף מוחים דמעה בקטנה. אז נכון, המונולוג המושמע מפי אשה זועמת (ונכתב בידי גבר) כבר ספג האשמות על כך שהוא מתחזה להיות פמיניסטי, כשבעצם מדובר בטקסט שובניסטי ושמרני, לדברי הביקורת; לא יודעת, צר לי – לא מצאתי פה שום התחזות וגם לא חיפשתי. קראתי אותו כמי שמקשיבה לאשה הזאת ומבינה אותה לגמרי, גם כשהיא סותרת את עצמה וגם כשהיא עוברת משנאה לאהבה ולהפך, ונהניתי מכל רגע.