

הכתובת הייתה
ציפה קמפינסקי
האם ספר בודד מסוגל ללכוד הלך-רוח שלם של תקופה, לשרטט מצב נפשי של חברה פוסט-טראומטית המיטלטלת בין ייאוש לתקווה – ועדיין להיות קריא ונגיש להפליא ולפרקים אף משעשע, מרגש או מרגיז ותמיד מרתק ורלוונטי, בלי קשר לגיל, למגדר או לאמונה? לטעמי, זה מה שציפה קמפינסקי הצליחה לעשות בספר הצילומים החשוב שלה, "הכתובת הייתה": תיעוד ממושך של כתובות ומחיקות פוליטיות בשכונת מגוריה פלורנטין מאז 7 באוקטובר, או במילותיה "קפסולה סוערת של מה שקורה בחברה קרועה" – תיעוד שמייצג כמדומתני גם רגשות, מחשבות ותגובות של רבים אחרים בארץ, הרחק מעבר לגבולות השכונה התל-אביבית.
ציפה ק' היא אייקון עיתונות נערץ עוד מימי "חדשות" ז"ל (לבני הדור שלא ידע את יוסף מהעירייה, היא ורינו צרור ייסדו את מדור הרכילות החלוצי "ציפורה") – עם רקורד מתפקע מרוב תפקידים בכירים בערוצי התקשורת השונים לאורך השנים. בין שלל כישרונותיה הייחודיים בלטו מאז ומעולם עין חדה כשל נץ, לצד יכולת מדויקת וצלולה לבטא (בעריכה, בכתיבה או בצילום) את מה שאותה עין קולטת, וספרה החדש הוא הוכחה חיה לכך. כי אם מישהי כמוני, שנרתעת לרוב מתיעודי הטראומה של 7.10 ותוצאותיה, לא יכלה ולא רצתה להניח את הספר הזה מהיד – אדרבא, דפדפתי בו לאט ובעיון מראשית עד אחרית, בתחושה שאני מחזיקה בידיי פיסה נדירה של האווירה הפוליטית בעיר מאז השבר – סימן שהוא צריך להיות בכל בית, לפחות בכל בית תל-אביבי, כמו אלבום תמונות משפחתי יקר, כמזכרת נצח שאסור לשכוח.
אין תאריכים על הצילומים, אבל דומני שבמהלך הדפדוף הכתובות עוברות בהדרגה מטמורפוזה – מייאוש וזעם מתוך דחיפות להצלת החטופים אל כתובות פוליטיות נגד האשמים במחדל, כל צד ואשמיו והאשמותיו. יש כתובות קורעות-לב, יש כתובות מייאשות, ואפשר ללמוד הרבה מההשוואה בין הגרפיטי לפני ואחרי שניסו למחוק או לשנות אותו. כתובות לדוגמה: "חראבות ברז"ל", ציור של יונה שבמקורה ענף גזום והכתובת "נשבר הזית", "מי שטוב לו ושמח – שיסביר", "סור מרע, עשה טובה, בקש תשלום ורדפהו", "סכנה – כאן בונים תקוות שווא", ועוד ועוד. נכון, הספר נוטה במובהק שמאלה בקומץ הטקסטים הנלווים שירגיזו ביביסטים ושות', אבל אולי גם ימנים אינטליגנטים וסקרנים (אומרים שיש כאלה) יוכלו ליהנות ממנו, שהרי כתובות גרפיטי רבות מייצגות את שני הצדדים (400 עמ', עיצוב: שרון פדידה, עריכת לשון: שלומית הרלינג). להשיג בינתיים רק בתל אביב, בחנויות המגדלור ותולעת ספרים, בהנחה נאה.
מה היה פה קודם, פלורנטין